|
|
עמוד:12
לשיירות, כי הכביש מתפתל והרכב היה חשוף לפוגעים בשני ציד * הכביש רק בקטעים קצרים מאוד . נוסף לזה, הגבעות שהיו קמורות הקשו על הצבת מארבים משני צידי הדרך . הקטע הקשה ביותר לאורך כל הדרך לירושלים נקרא הקילומטר ה 23 . רבים מכירים את קבר השייך שנמצא היום בין שני הנתיבים, עם עץ גדול, שאיפשר לאורבים לירות ולפגוע בשיירה, כשהיא נעה מול האורבים על פני מרחק גדול יחסית, לפני המשאבה התחתונה עד הפנייה לכיוון סריס . nt היה הקטע הקשה והמסובך בכניסה ,mvbK : uob ודומה לו בקושי הייתה העלייה לקסטל, משום שזו חשפה את השיירה כמטרה נוחה לפגיעה, כי הרכב הצטופף שם בדרך כלל או נסע בקבוצות . במלחמת התחבורה לירושלים היו שלוש תקופות . הראשונה, זו שמכונה "תקופת הפורמנים", התחילה בראשית דצמבר ,1947 והסתיימה בראשית אפריל . התקופה השנייה התחילה באפריל 1948 וכללה את מבצעי "נחשון", "הראל" ו"מכבי", בעצם עד כניסת הלגיון ללטרון, במחצית מאי, וסיומה בפריצת דרך בורמה, והתקופה השלישית היא "מבצע דני", "מבצע עשרת הימים" שבו נפתחו דרכים אלטרנטיביות לבאבאלואד, והתחבורה לירושלים שוב לא הייתה מותנית בבאבאל ואד כציר תנועה יחיד . התקופה הראשונה היא גם קצת סיפור אישי שלי, ואתאר את הדברים בחודשים דצמבר עד אפריל . אבטחת השיירה נעשתה עלידי שני גדודים : הגדוד החמישי פעל מתל אביב ואבטחת השיירות לירושלים הוטלה על הגדוד השישי בראשית דצמבר, יומיים או שלושה אחרי השריפה במרכז המסחרי בירושלים . אני זומנתי עם יהושע גלוברמן ז"ל לנסיעה לירושלים כדי לארגן את הרזרבה הירושלמית ואת פלוגה חי למסגרת אחת . המשימה שהוא הטיל על המסגרת הזו, שמנתה ביחד כ 150 בחור ובחורה, הייתה לחזק שני יישובים את כפר עציון ובית הערבה עם פלוגה ח', ולארגן את הרזרבה הירושלמית כיחידה לליווי . כשהגעתי לירושלים מצאתי את הרזרבה הירושלמית ביוזמתה משתלבת במערך ההגנה של העיר . היא שוחררה וקמה כיחידת ליווי . הכוח בקריתענבים, בפיקודו של רעננה, מנה כ 50 בחורים ומעט בחורות . 12
|
|