|
|
עמוד:14
,חד עם * ה יש לי אי™ תחושה מקברית, מכוון שכשחשבנו על ממשיד לפעולת החוג "ה ביד טבנקיו, ייעדנו לכך אוטומטית את אברהם דניאל, למרות המגבלה שהוא אינו איש קיבוץ, כי ראינו בו באמת את אחד האנשים שנושאים את הענייו . והנה בערב ל ^ כרו של אשר מניב אנחנו צריכים גם להספיד את אברהם דניאל בשבעה למותו . אני היכיתי את אביהם ינכבשתי בקסם שלו, מין קסם אנושי פשוט של חום ושל אהבה אמיתית לאנשים . נראה לי מאד טבעי שדווקא אברהם עסק בנושאים של שיתוף וקואופרציה, מפני שאתה לא יכול לעסוק בנושאים האלה מבלי שאתה באמת מוקיר אנשים כערכם, ומבלי שאתה חושב שהם אכן יכולים לעמוד במשימה "את שאינה פשוטה . וכל כך הרבה תום במובן החיובי וכל כך הרבה אהבת אדם, וכל כך הרבה אמונה באדם קשה למצוא היוס\ואם מוצאים * את, הסכנה היא * nr נמצא אצל אנשים תלושים מהמציאות, אצל אי . ה יפי נפש עם רעיונות משונים . אבל לא אצל אדם שכל הווייתו ושתי רגליי על הקרקע, והוא אינו מרחף בעולמות עליונים . לא רק מטיף לתורה אלא נוסע לאמריקה המר"ית לנסות ליישם אותה, ומטיף לה ומלמד אותה במוסדות אקדמיים, בהם הביקורת היא קרה ולא רק ביקורת רגשית של "האם * ה רעיון יפה ונכון וצודק", אלא האם הוא גם עומד בקריטריונים אקדמיים . די נדיר למצוא שילוב בין אישיות כל כד חמה, פתוחה, מאמינה, תמימה במובן החיובי, ובין מקצועיות "י באמת חוויה שלא מזדמנת הרבה פעמים בחיים . קשה לי מאד לדבר עליו בלשון "היה" . ואני רק מקווה שמאות ואלפי תלמידיו, ורבים אחרים ^ כרים אותו . ואותם אלפי תלמידים שהוא העביר להם את תורתו בין אם * ה באוניברסיטאות, במסגרת ביתהספר לפעילי ההסתדרות, במסגרת של המכון האפרואסיאני, נדמה לי שתלמידים אלה, שנמצאים היום בעמדות מפתח ובוודאי מיישמים או מנסים ליישם חלק מהדברים שלמדו ממנו, ישמשו לו משום מצבה חיה, לו ולרעיונות שלו . יהי זכרו ברוך . 14
|
|