|
|
עמוד:9
בתפקידים אלה, אם כחבר המפקדה או כרמ"א, לא היה כמעט תחום מתחומי פעולתה של ההגנה, שהוא לא נדרש לו בבניית הכוח, בתכנונו ובעיצובו, בקידום התעשייה הביטחונית העצמאית, ברכש בארץ ומעבר לים, בהגנה בחוץ לארץ, בגדנ"ע ובכל שהיה חיוני לתפעולו ולהתעצמותו של ארגון ההגנה . דומה כי הכול הגיע אליו . המפקדים בשדה שהיו מופקדים על התחומים השונים של כוח המגן, היו נוהגים להתדפק על דלתו של ישראל גלילי ואצלו מצאו תמיד או * ן קשבת . הוא היה אמן ההקשבה וההאמנה, גילה הבנה לצרכים הדוחקים ונכונות לתת יד לפתרון בעיות מציקות ולקידום הכוח . נפל בגורלו של ישראל גלילי למלא את תפקיד הרמ"א בתקופה הקריטית ביותר של קיום ההגנה וגורל הארץ : בתקופת היערכותה למלחמת העצמאות, מלחמה שהייתה עתידה להיות מבחן של קיום וחדלון פשוטו כמשמעו . באותם הימים כבר היה ברור כי המנדט הבריטי מתקדם לסיומו ואנו עתידים להיות ניצבים אל מול פלישה של צבאות ערב סדירים, n הפעם הראשונה בתולדות היישוב היהודי בארץ . ישראל גלילי, ועימו ההגנה כולה, פנו למאמץ של היערכות קדחתנית להכנת ההגנה לבאות, j7 xn בתנאים של מגבלות חמורות מבפנים וקשיים גדולים מבחוץ . תוך מאמץ אדירים ובלחץ של זמן הוקמו n1 n > on m חדשות שהתפרשו על מרחבי הארץ, גויסו משאבים מיוחדים, נרכש נשק נוסף שלא ידענו דוגמתו, עובדו תוכניות פעולה לקראת הנסיבות החדשות שנוצרו . ישראל, ביכולת, בשקדנות ובמסירות רבה, היה המתאם של כל הפעלתנות הדוחקת ה ? ו של הפיקוד העליון, הלחוצה בזמן לקראת המבחן המכריע הצפוי . הכל יודעים כי במרוצת הזמן ידע ישראל גם הרהורים ותסכול . בשלב מסוים החליט שר הביטחון דוד בןגוריון לבטל את תפקיד הרמ"א, בניגוד לדעתם של אנשי המטה הכללי וחברים בממשלה . ולמרות כל זאת ומתוך דאגה לעניין ולא לעצמו, אך לא בלי כאב וצער, קיבל ישראל את הדין למען הבטחת צרכי הארץ ותפקודה של המערכת הביטחונית בעת הקשה ההיא . 9
|
|