|
|
עמוד:13
כולו . אתייחס גם לקשר בין כל אלה והשינוי הסטרוקטוראלי הנדרש כדי להגדיל את יעילות הייצור וכושר התחרות של משקנו . מבחינת הנושא בו אנו עוסקים ניתן לחלק את ארבעים שנותיה של מדינת ישראל לשתי תקופות . הייתי מגדיר את עשרים וחמש השמם הראשונות "הטובות" ) 3791 1949 ( וחמש עשרה השנים האחרונות "הרזות" ) מ 1973 ועד היום ( . במחצית היובל הראשונה למדינת ישראל עד שנת 1973 שררה יציבות מחירים יחסית . האינפלציה לא חרגה מהתחום החדספרתי . הוצאות הביטחון נשמרו במסגרת של כעשרה אחוזים מהתוצר הלאומי . עודף היבוא שלנו היה מזערי, כמה מאות אלפי דולרים, וכך גם סיוע החוץ שקיבלנו . היצוא הוכפל כל ארבע שנים בערך . סך חובות החוץ של המדינה הסתכמו בסוף התקופה ) 1973 ( בלא יותר מאשר 3 מיליארד דולר . במשך אותה תקופה נשמר האיזון בסדר העדיפויות הלאומי בין ההקצאה לביטחון לבין ההשקעה במשק ובתשתית הכלכלית והחברתית לבין הצריכה הפרטית . בשנת 1973 גרמו, כידוע, אירועים חיצוניים תפנית לרעה . לאחר מכן הוחרף המצב בגלל מדיניות כושלת של הממשלה שלא הקפידה על סדרי עדיפויות בתקציב הלאומי . כאן החלה תקופת 15 השנים "הרזות" . מלחמת יום הכיפורים הקפיצה את הוצאות הביטחון שהגיעו לרמה של 30 $ מהתוצר הלאומי; והשעור הזה של 20 עד 30 אחוזים נשאר בתוקפו במשך המחצית השנייה של שנות השבעים והמחצית הראשונה של שנות השמונים . משבר הדלק העולמי גרם לעלייה תלולה במחירים, בהוצאות מטבע חוץ ובעודף היבוא של המדינה . במקביל גדלו הן הצריכה הציבורית והן הצריכה הפרטית במרביתו של השנים האלה . היו אלה 15 שנים של איהקפדה על סדר עדיפויות לאומי, מלבד המדיניות הכלכלית שהונהגה על ידי ראש הממשלה רביו ושר האוצר רבינוביץ, בשנים 77 ,1974 תקופה קצרה של שר האוצר יגאל הורביץ, ב ,1979 ולאחרונה התכנית הכלכלית שבוצעה על ידי ראש הממשלה פרס ושר האוצר מודעי, בשנת 1985 . אולם בדרך כלל, השילוב של המכות החיצוניות עם איקיום סדר עדיפויות לאומי גרם להפסקת הצמיחה הכלכלית, לאינפלציה הדוהרת, לגידול התלול של עודף היבוא, לצורך בסיוע החוץ וגידול תלול בחובות המדינה לחוץ לארץ . חובות המדינה נטו ) כפי 13
|
|