פרופ' דן הורוביץ

עמוד:13

משתתף : כשאתה אומר מטרות נלוות אתה מניח שהן נקבעות מראש ? דן הויב < ץ : זה מה שאריק אמר בהופעתו הראשונה בטלוויזיה בימי מלחמת לבנון . הוא קבע הלכה : מטרת­מוצא ומטרות נלוות . העיתונים הישראליים היו כל כך לא מתוחכמים, שפרסמו כל מיני דברים בלתי­חשובים שלו, שנאמרו בטלוויזיה, אך לא את המשפט הזה . אני מצאתי משפט זה מצוטט רק בעיתון אחד, אך שמעתיו מפיו בהופעתו הראשונה בטלוויזיה בימי המלחמה . הנני סבור, שיש להבחין היטב בין מטרה נלווית, שהיא למעשה מטרה סמויה, קבועה מראש, אלא שהוגדרה על­ידי אריק שרון כנלווית לצורכי הסוואה, ובין מטרה נלווית, המתפתחת תוך כדי מהלך הקרבות . זה מסוג האופציות שהמלחמה נושאת בתוכה כפוטנציה, הצבא פותח לפני מקבלי ההחלטות אופציות נוספות והם צריכים להחליט אם לנצלן . בגין עשה הבחנה אחרת, אך לא שונה במשמעות : הוא קבע דיכוטומיה : או מלחמות­של­איו­ברירה, עימהן נמנות כל המלחמות היזומות על ידי הערבים, או מלחמות­של­יש­ברירה, הכוללות את כל השאר ­ לרבות מכות מקדימות כמלחמת ששת הימים . לכך הוא הוסיף עוד נימוק : מלחמות­של­יש­ברירה כדאיות יותר . גם לפי תפיסתי צריכה ישראל לפעמים לצאת למלחמות­של­יש­ברירה, לפי הגדרתו של בגין­, אבל רק לצורכי סיכול איום מצד האויב, כמו במלחמת ששת הימים . אלא שאיני סבור, שהקו המפריד בין סוגי המלחמות הוא זה שקבע בגין . הקו המפריד לתפיסתי שלי הוא בץ מלחמות הבאות לסיכול איום על המדעה, לבץ מלחמות הבאות לשנות את הסטטוס­קוו . מבחינה מדינית זה ההבדל . בגין גם קבע שמלחמות­של­יש­ברירה הן תמיד טובות יותר לישראל מפני ששיעורי האבידות בהן נמוכים יותר . אין זה נכון בהכרח . ראינו בהיסטוריה מקרים רבים שלא כך הדבר . אך בתנאים שלנו זה פחות או יותר נכון ­ בשל יתרון המכה הראשונה . אבל זה נכון רק ברמה האופרטיבית ולא ברמה האסטרטגית, וזאת משום שבתפיסת בגין כלולה הנחה סמויה לפיה, היוצא למלחמה היום חוסך מלחמה מחר . זו הנחה בלתי­נכונה או לפחות בלתי­מוכחת . במלחמות האחרונות נוכחנו לדעת, שכושר השיקום של הצבאות הערביים, בסיוע שהם מקבלים מהחוץ, הוא רב . כאשר אומרים : השמדת כוחות, הרי זה למעשה השמדת ציוד . אפילו כשמפילים מטוסי אויב באוויר, ולא כל שכן כשמשמידים אותם על הקרקע, רוב הטייסים ניצל . למעשה משמידים ­ 31­

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא