|
|
עמוד:10
ישראל הייתה מדינה הנתונה בסכסוך ממושך שאיאפשר להכריעו, והמלחמות היו בהכרח מלחמות מוגבלות . בנסיבות אלו קיים טשטוש גבול בין שלום למלחמה, מצד אחד נקטה ישראל אסטרטגיה של פעולות צבאיות מוגבלות בימי שלום, בעצם בימים של לאמלחמה, כי שלום לא היה קיים . ) לדוגמא : פעולות תגמול ( . מצד אחר, מלחמותיה היו תמיד מלחמות מוגבלות . היא הייתה צריכה תמיד להביא בחשבון, למשל, את הגורם שכינו או בז'ארגון הישראלי "שעון החול" : מתי יתערבו המעצמות . גורם זה מילא תפקיד בכל מלחמה, בדרך כלל בשלב הסיום . הוא היה תמיד אחד הגורמים שקבעו את קו הסיום של מלחמות ישראל . במלחמת השחרור נסוגונו מאל עריש, במלחמת סיני ב 1956 נסוגונו די מהר מכל השטח שנכבש . מחלק ניכר נסוגונו מייד, מחלק אחר רק ב 1957 . במלחמת ששת הימים, התעוררה הבעיה לגבי רמת הגולן; במלחמת יוםכיפור הצלחנו, עלידי כל מיני תכסיסי הטעיה לגמור את הכיתור על הארמיה השלישית . מכאן שהמעצמות התערבו בכל מלחמות ישראל, שהיו בשל כך מלחמות מוגבלות . מתעוררת השאלה : בקונפליקט מתמשך, שמתנהלות בו מלחמות מוגבלות שאינן מסוגלות להכריע את הסכסוך בבת אחת, האם יש לישראל עניין בהגדלת תכיפות המלחמה או שכדאי לה להגדיל את מרווח הזמן שבין מלחמה למלחמהן כאן אנחנו מתקרבים לבעיית מלחמת לבנון . תשובתי היא חדמשמעית : ישראל חייבת להישאר מדינת סטאטוסקוו, הנמנעת מיציאה למלחמות של "ניצול הזדמנויות", המגדילות את תכיפות המלחמות הישראליותערביות . אבל מעבר לשיקולים האלה ישנו שיקול תועלתני, והוא אומר, שהעמידה בסכסוך מטילה על ישראל מעמסה כבדה ללא שיעור ממה שהיא מטילה על כל מדינה אחרת בעולם . מבחינה כלכלית זו מעמסה גדולה יותר מזו המוטלת על המשק הלאומי של כל מדינה אחרת בעולם . היא מגיעה לכרבע מן ההכנסה הלאומית הגולמית וקרוב לחמישית המשאבים העומדים לרשות המשק, לרבות סיוע החוץ האמריקאי . גם משך שירות הביטחון המוטל על האזרח הישראלי, עלפי חוק שירות הביטחון, הוא ארוך מאוד בין חמש לשש שנות שירות צבאי בסדיר ומילואים . אחרי כל מלחמה, בעיקר אחרי המלחמות האחרונות, נוסף על כך שירות חירום ממושך . אין זה מקרה, שעתה נמנעים ככל האפשר לבנות את ההיערכות בלבנון על בסיס של מילואים . שירותמילואים ממושך יוצר לחצים פסיכולוגיים, פוליטיים וחברתיים . המערכת החברתית כולה משתבשת, כשהגנת המדינה נשענת על שירותמילואים . 01
|
|