פרופ' דן הורוביץ

עמוד:9

המאפשרים < כולת ספעה . אכן אם יש משמעות אופרטיבית כלשהי למושג "גבולות ביטחון" או "גבולות בני­הגנה", הרי היא גלומה ביכולת הספיגה . מה זה "גבולות בני­ הגנה"ן אלה גבולות שלא הכרחי לצאת במתוכם למלחמה מקדימה . מלחמת יום הכיפורים הראתה שגם זו גישה בעייתית . היא הוכיחה, כי אמנם הושג עומק אסטרטגי בדמות גבולות בני­הגנה, אולם מבחינה צבאית לא נעשה בהם שימוש . מה פירוש עומק אסטרטגי ? פירושו שאפשר לתמרן, בתור חלק מהמהלך הטקטי, גם אחורה ולא רק . קדימה . אך משעה שישראל התחילה לסגת אחורה גרם הדבר להלם כה גדול, שהתברר שמבחינה פסיכולוגית ופוליטית, קשה מאוד לוותר על שטחים לצרכים אופרטיביים . הווה אומר, שמידת היעילות של העומק האסטרטגי, מוטלת בספק, ולמעשה ניהלה ישראל את הקרב כאילו לא היה לה עומק אסטרטגי . מה שנותר הוא, אפוא, רק קווי אספקה ארוכים יותר . מכל מקום, ישראל המשיכה לדבוק בתורת ההרתעה, משום שהסטאטוס­קוו החדש שנוצר, היה נוח . גבולות ישראל היו מרביים, אפילו מעבר למה שדרוש בשביל יכולת ספיגה . לפיכך, אם היו שינויים לגבי ההתאמה בין הדוקטרינה הצבאית ההתקפית והדוקטרינה המדינית ההגנתית ­ הם חלו לגבי הצד האופרטיבי בלבד . בתפיסת ישראל, כצד מתגונן בסכסוך, לא חל כל שינוי . יש לכך גם סיבה נוספת : ההגיון הבסיסי של תפיסת הביטחון הישראלית אומר : ישראל אינה מסוגלת לנצח במלחמות ­ במובן הקלאוזביצ'י של המלה . אין היא מסוגלת להביא את האויב לקבלת התנאים שלה, וזאת ­ בגלל המרחבים והמשאבים וגודל האוכלוסיה של הארצות הערביות . לפיכך, ישראל מסוגלת רק להכרעות אופרטיביות ולא להכרעות אסטרטגיות . "כוח ההכרעה", בדבריו של יצחק רבין, הוא כוח הכרעה אופרטיבי ולא כוח הכרעה אסטרטגי . ישראל טל, במאמרו על תפישת הביטחון של ישראל, התלבט בשאלה : אם זו המציאות ­ מה תועלת במלחמות שניהלה ישראל ? והוא משיב : המטרה היא להשיג הישג צבאי אופרטיבי בולט לעין, מהיר, חריף, שיביא את הצד השני למחשבה שהמשך המלחמה, או הניסיון להשיג באמצעות מלחמה מטרות מדיניות, כדאיים לו פחות מהפסקת המלחמה . הוא גם פירט את התנאים האופרטיביים המתאימים לגישה זו . אבל המטרה העיקרית לדידו הייתה הישג מוגבל, אופרטיבי, בשדה הקרב . ואכן, מלחמות ישראל היו להן בדרך כלל שתי מטרות, חוץ מהמטרה של הרתעה פסיכולוגית . האחת, השמדת כוחות והשנייה ­ תפישת שטח . שתי המטרות האלה הן מטרות אופרטיביות, ולא מטרות אסטרטגיות במובן של קלאוזביץ, כשהשתמש במושג קאפיטולציה של האויב ­ שכן אין הן כוללות חתירה להביא את האויב לכלל כניעה גמורה . ­ 9­

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא