|
|
עמוד:11
אני רוצה לבטא פה כמה מחשבות על כל הנושא הזה, מפני שאנחנו עוסקים לא רק בספר ובמחברו, חבר שלנו, אלא גם בפרובלמטיקה של הקיבוץ או של התנועה הקיבוצית ושל כל הרעיון הזה, בימים שהשאלה הזו לא נדונה באיזה דיון אקדמי, אובייקטיבי, קר, רציונאלי . אנו דנים בקומונה והישרדותה או קיומה, בימים של רעידת אדמה אדירה . זו לא רק רעידת אדמה אלא גם רעידת רוח, עקב משבר כלכלי קשה מאוד, שתופס את התנועה הקיבוצית בזמן של חולשה רוחנית קשה מאוד . ולכן היום הפתיחות הרבה יותר גדולה לדון בדברים בגילוי לב . נשאלות שאלות השורש, שאלות היסוד של משמעות קיומנו, טעם קיומנו ומחותנו . הרעיון המרכזי של הקומונה בעיניי, וזה גם מופיע הרבה בכל הספרים שהוזכרו וגם בספרו של יעקב שבו אנו עוסקים הוא רעיון התיקון . ביסוד הדברים קיימת איזה הנחה בסיסית, אלמנטרית, התחלתית, שמשהו פגום . האדם פגום, החברה פגומה, בהקשרים שלנו העם פגום . הארץ, המולדת, אינה שלמה, היא לא בנויה . אנחנו באים לתקן . רעיון התיקון קיים בכל הקומונות, הדתיות, כמובן, וגם הלאדתיות . אבל בהקשר הישראלי רעיון התיקון מתחבר, גם אצלנו, להקשרים המקומיים הלאומיים והחברתיים הספציפיים, ההיסטורייםהיהודיים . כידוע, ביהדות רעיון התיקון הוא מרכזי ביותר . האמונה היהודית בנויה על רעיון התיקון . תכליתו של האדם בעולם היא תיקון הקלקול, הפגימה . כל המצוות המעשיות מכוונות לאיזה תיקון . נראה שהאדם בכלל, באופן מהותי, גרעיני, יש בו איזו כמיהה לתיקון . ניתן לומר, אולי, בהכללה, כי גילויי הרוח האנושית במיטבם באים לידי ביטוי בשאיפת התיקון, לפי רעיונותיסוד גדולים של צדק, של שלום, של יושר, מתוך הדחף לתיקון או מתוך מצוקה של חוויית המציאות הנתונה שהיא הוויה מקולקלת, בלתימתוקנת והיא טעונה תיקון . בתחום הדתי, ביהדות לפחות, העניין הזה ברור . גם הקומונות הנוצריות פועלות ומודרכות על ידי רעיונות של תיקון, מישהו שם למעלה, או בשמו, אומר להם מה היא הדרך הנכונה לתיקון והם מנסים לחיות בדרך מתוקנת ובדרך מתקנת . אצלנו, שאיננו דתיים, השאיפה לתיקון נובעת גם מהשקפות ומערכים יהודיים כלליים, אבל גם מערכים סוציאליסטיים של תיקון החברה . כמו שאומרים ב"אינטרנציונל" : "ייעור ישגב אדם" ו . . . "לא כלום אתמול מחר הכל ! " וגם רעיונות נוספים המבטאים את המחשבות והתקוות של התיקון . 11
|
|