|
|
עמוד:7
״הו, יפה-יפה הבין שנפשו הכנועה של הרוסי הפשוט — המותשת כולה מעמל ויגון, ובעיקר מן העוול המתמיד ומן החטא המתמיד שלו ושל הציבור — לנפש כנועה זו אין צורך גדול יותר ונחמה רבה יותר מלזכות בדבר קדושה או באיש קדוש לכרוע לפניו ולהשתחוות לו״ . פיודור מיכאילוביץ׳ דוסטויבסקי, האחים קרמזוב . * * תרגמה מרוסית נילי מירסקי, ספריה לעם, עם עובד, תל אביב 2011 , כרך ראשון, עמ׳ 48 .
|
|