|
|
עמוד:12
] 12 [ ה ד נ ו ב ה של ליל הקיץ . לאחר כל כך הרבה מלחמות טוב היה לדבר אתם על הנהר בעתות שלום . אנדריי שטרוביץ׳ הסביר לי את המורכבויות ואת המחלוקות בתרבות הווינצָ׳ה . בהונגריה אדם לֵֶּבּוֹר היה הראשון להציע את הדנובה כנושא לספר, הצוות מטָטַבַּניָה לקח אותי עד אֶסטֶרגוֹם, וסילארד שַשְווארי וגאבּוֹר קָרַטשוֹן חלקו אתי בנדיבות מהיכרותם עם הנהר . ויקטור פיליפּנקוֹתרגם כתבים מרוסית, ואנדראה איוואן תרגמה מבולגרית את הסיפור של טדי וייר ואת הריאיון שלי עם טודור צאנב . אוֹנוּר יוּמוּרטָצ׳י מאוניברסיטת אֶסקישֵהיר תרגם את השירים הטורקיים מדלתת הדנובה . באוסטרייה ברצוני להודות בייחוד לבת׳ני בֵּל, ללאנה שֵהיץ׳, לעומר א-ראווי, לסדה אטסווה ולכל משפחתה, להרמן שְפַּנְרַפְט ולרפיק . לכל אורך הדרך חלקו אתי שוחרי איכות הסביבה מהזמן ומהידע שלהם . מלבד אלה שכבר הזכרתי, עליי להודות לאורייטָה הוּלאה, לשטלה בוז׳ינובה, לטיבּוֹר מיקוּשקָה, לקלאודיה מוֹל ולארנו מוֹל, ליָרוֹמיר שיבּל, לפיליפ וֵלֶר, לגאורג פרנק, להאנֶס זיהוֹפר ולזיגפריד גיסלר . המפות המרכזיות שהשתמשתי בהן במסע היו מהדורות בַּיְקְלַיְן המצוינות, על ארבעת הכרכים שלהן, מבית ההוצאה אֶסְטֶרבאואר, שעוצבו בייחוד לרוכבי אופניים . העמדתי פנים שאני רכוב על אופניים גם כשישבתי במכונית, וכך הצלחתי לראות את הנהר ולהריחו לכל אורכו של המסע כמעט . אין סופר אנגלי או טייל במזרח אירופה שיכול להימלט מהמורשת המרהיבה של פטריק לי פֶרְמוֹר, שנפטר ביוני 2011 , בשעה שהייתי בעיצומו של המסע . ספרו של ניל אשרסון Black Sea ( "הים השחור" ) היה לי מקור השראה, ובלעדיו חלזון הדנובה לעולם לא היה מוצא מחסה בדפים אלה . מהספר The Ottoman Empire ( "האימפריה העות'מאנית" ) של פטריק קינרוס שאבתי מידע יקר ערך על התקופה הטורקית, ואני מצטט מיצירתו בחופשיות . בראשית קראתי את Danube ( "דנובה" ) של קלאודיו מַגריס כשראה אור באנגלית ב- 1989 . אף שספרי שלי שונה ממנו מאוד, נהניתי מחברתו הספרותית לכל אורך מסעי . לצורך הבנת הארכאולוגיה של הדנובה, The Lost World of Old Europe – The Danube Valley 5000 - 3500 BC ( "העולם האבוד של אירופה העתיקה — עמק הדנובה, 5000 – 3500 לפני הספירה" ) , בעריכת דייוויד ו׳ אנת׳וני, היה לי מקור מידע קבוע, וגם הספר שכל כך הרבה ממחברי ״העולם האבוד״ מקעקעים, The Goddesses and
|
|