|
|
עמוד:7
עצמתי את עיני, כדי שלא אראה במיתת אחי בני עירי, שהרגל קשה בידי שרואה אני את עירי ואת הרוגיה, היאך הם מעונים בידי מעניהם והיאך הם נהרגים במיתות רעות אכזריות . ועוד מטעם אחר עצמתי את עיני, שאם אני עוצם את עיני כביכול בעל בית אני על העולם ואני רואה מה שאני מתאווה לראות . בכן עצמתי את עיני וקראתי לעירי לעמוד לפני, היא וכל יושביה, היא וכל בתי התפילה . העמדתי לפני כל אדם במקומו היכן היה יושב והיכן היה לומד והיכן ישבו בניו וחתניו ונכדיו, שבעירי שלי היו הכל באים לתפילה . שמואל יוסף עגנון, עיר ומלואה , שוקן, ירושלים ותל אביב 1999 , עמ' 730 © כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן
|
|