|
|
עמוד:14
41׀ "הויית החכמה וגידולה" תלמוד, שהלימוד בו כרוך ביגיעה רבה ובסבל, ועל קיום כל הפרטים והדקדוקים של המצוות, שאינם מפורשים בתורה שבכתב, שהיא קשה ומכבידה ביותר . מדרש תנחומא ( ורשא ) פרשת שופטים סימן ט אומרים לפניו : כלום נתת לנו ולא קבלנוה ? ועליהן הוא אומר : ( דברים לג ב ) 'ויאמַר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו' וגו', מלמד שהֶחזירה הקדוש ברוך הוא על כל האומות ולא רצו לקבלה ! אמרו לפניו : כלום כפית ההר עלינו כגיגית כשם שעשית לישראל ? שנאמר ( שמות יט יז ) 'ויתיצבו בתחתית ההר', ואמרת להם אם תקבלו את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתם, שאלולי כן לא קבלוה . אומר להן הקדוש ברוך הוא : והלא אמרו מתחילה 'נעשה ונשמע' ! אמרו לפניו : רבש"ע [ רבונו של עולם ] תנה לנו מראש ונעשנה . אומר להם : מצוה קלה אני נותן לכם, אם אתם משמרין אותם אתן לכם שכר כישראל . אמר להם : לכו עשו סוכה . הולכין ועושין סוכה כל אחד ואחד מהם, והקב"ה מוציא חמה מנרתקה וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא . שנאמר ( תהלים ב ג ) 'ננתקה את מוסרותימו' . והקב"ה יושב ומשחק עליהם, שנאמר : ( שם ב ד ) 'יושב בשמים ישחק' . מדרש אגדה זה של האמוראים מוציא לגמרי את העוקץ המוזר שבדרשת רב אבדימי . גם כאן מתנהל דו-שיח בין ה' לאומות העולם, הטוענות לאפליה לטובה של ישראל ללא הצדקה . הרי על ישראל נכפה הדבר הר כגיגית ועלינו לא ! רק משום הכפייה קיימו ישראל את המצוות ! משיב ה' שעם ישראל קיבל על עצמו עוד לפני ההתייצבות בתחתית ההר לקיים את התורה ! לכן הכפייה אינה באמת רלוונטית . הגויים מנסים ומבקשים שבדיעבד ייתן להם ה' עכשיו מצוות, וייווכח שגם הם מקיימים, וייתן להם שכר כמו לישראל . ה' "עושה תרגיל" . הוא נענה לבקשתם ומצווה אותם מצווה קלה לכאורה, לבנות סוכה, והם בונים . אז הוא מייצר שָׁרב סביב הסוכות ויושביהן והם אינם עומדים בניסיון, ובורחים מהסוכה אל ביתם . בבחינת מבקשים שכר אך לא מוכנים להתאמץ ולסבול לשם קיום המצוות כמו ישראל . ימי הביניים תוספות מסכת שבת דף פח עמוד א כפה עליהן הר כגיגית — ואף על פי שכבר הקדימו נעשה לנשמע, שמא יהיו חוזרים כשיראו האש הגדולה שיצאתה נשמתן . והא דאמר בפ"ק [ בפרק קמא — בפרק ראשון ] דמסכת ע"ז [ עבודה זרה ] ( דף ב ) : כלום כפית עלינו הר כגיגית ?
|
|