|
|
עמוד:12
21׀ "הויית החכמה וגידולה" רב יוסף : 'עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים' ( חבקוק ג ו ) , מאי ראה ? ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום, כיון שלא קיימום עמד והתירן להן . בדרשה אגדית זו כבר נעשה שימוש בדרשתו של רב אבדימי . בתחילת הסוגיה מביאה הגמרא דרשה של רבי חנינה בר פפא, או אולי רבי שמלאי, שלפיה לעתיד לבוא מזמין ה' את העמים לבוא ולקבל שכר לפי מידת שמירתם את מצוות התורה . מגיעים הרומאים, ואחריהם הפרסים, והם נדחים בטענה שכל מה שעשו היה לטובת עצמם . בהמשך מגיעות גם שאר האומות ונדחות . בדרשה בציטוט לעיל טוענות האומות לאפליה : על ישראל כפה ה' הר כגיגית ולכן קיבלוה, ועליהם לא ! תשובת ה' היא שניסה את האנושות בשבע מצוות בני נֹח, אך בני האדם נכשלו, ואפילו חיובים אלו לא הייתה לו ברירה אלא להתיר להם . לכן לא היה טעם לפנות אליהם עם מצוות התורה הרבות . בהמשך הסוגיה מסבירה הגמרא שמשמעות הביטוי "עמד והתירן להן" היא שנוכרי שמקיים את שבע מצוות בני נח מקבל עליהן שכר מופחת כמי שאינו מצווה ועושה . לטענת העמים שגם ישראל לא קיימו את התורה וזו שוב אפליה, משיב ה' שהנוכרים במהלך ההיסטוריה יעידו — נמרוד על אברהם, לבן על יעקב, אשת פוטיפר על יוסף, נבוכדנצר על חנניה מישאל ועזריה, דריוש על דניאל ורעי איוב על עם ישראל כולו . כך מחזק הדרשן את מעמד עם ישראל מול הגויים, בזמן שהמציאות מורה שמצב הגויים שפיר בהרבה ועם ישראל מושפל . משנת רבי אליעזר לא קיבלו ישראל את התורה עד שכפה עליהן הקדוש ברוך הוא את ההר כגגית . שנאמר : 'ויתיצבו בתחתית ההר' . ואמר ר' דימי בר חמא בר חסא : אמר להן הקדוש ברוך הוא : אם מקבלין אתם את התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם . ואם תאמר שעל תורה שבכתב כפה עליהן את ההר ? והלא משעה שאמר להן אם מקבלין אתם את התורה ענו כולן נעשה ונשמע, מפני שאין בה צער, והיא מעט . אלא אמר להן על תורה שבעל פה, שיש בה דקדוקי מצות, קלות וחמורות, והיא עזה כמות וקשה כשאול קנאתה . לפי שאין לומד אותה אלא מי שאוהב הקדוש ברוך הוא בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו, שנאמר : 'ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך' ( דברים ו ה ) . ומניין אתה למד שאין אהבה זו אלא תלמוד ? ראה מה כתוב אחריו : 'והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך' ( שם שם ו ) . איזה ? הוא תלמוד, שהוא על הלב . 'ושננתם לבניך' ( שם ) , זה תלמוד, שצריך שינון . ללמדך, שפרשה ראשונה שבקרית שמע אין בה פירוש מתן שכרה בעולם הזה, כמו שכתוב בפרשה שנייה, 'והיה אם שמוע תשמעו' ( דברים יא יג ) , 'ונתתי מטר ארצכם' ( שם שם יד ) , זה
|
|