|
|
עמוד:14
מבוא | 14 ואכן זו הייתה המצווה הראשונה שנצטוו ישראל : , הירח מדי חודש . נס היציאה ממצרים , " ) שמות י " ב , ב ( הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים " אלו היו קשורים — התערבות ה ' בהיסטוריה תוך שבירת חוקי הטבע המבוסס על הירח המתחדש ומשנה את ן לאימוץ הלוח הירחי , במישרי מקומו כל העת . את צורתו ו הפרק השביעי של הספר עוסק בהרחבה ביסודותיו של הלוח הכפול . הוא פותח בביאור מושגי הזמן הבסיסיים , ממשיך וסוקר לוחות שנה קדומים בעמים שונים , מוכיח את קדמותו של הלוח של מבקרי מקרא שראו בו הכלאה מאוחרת הכפול ) בניגוד לטענות הלוח הכפול בין שני לוחות קדומים ( ומבאר את משמעותו העקרונית . קיבל בתורת ישראל אך במקומות רבים במזרח הקדום , אמנם נהג מפגש ההיסטוריה של העם היוצא ממצרים עם — משמעות ייחודית היעודה . צו הטבע החקלאי של אר במועדים שונים הקשורים ללוח פרקי הספר הבאים עוסקים הכפול . הראשון שבהם מכונה בפינו ' ראש השנה ', ואנו מתייחסים יוֹם אליו כאל תחילתה של שנה חדשה , אולם בתורה הוא נקרא " " ) במדבר כ " ט , א ( ואינו מוצג כראש השנה . החודש הראשון תְּרוּעָה חג האסיף חל קובעת ש התורה לפי התורה הוא ניסן ולא תשרי , ו אם השנה מתחילה בא ' בתשרי , כיצד " ) שמות כ " ג , טז ( . בְּצֵאת הַשָּׁנָה " המסיים את השנה שעברה ? חג האסיף זמן קצר אחריו יחול בתורה איננו יום ' ראש השנה ש ' אותי למסקנה ו הביא קשיים אלו ' ראש עונת מעבר הכוללת בתוכה את כל חגי תשרי . אלא תקופה , ראשית השנה . תקופה זו של דש של השנה ' המוכר אינו אלא ראש החו היא תוצאה של הלוח ' צאת השנה ', ראשית השנה , שהיא בעצמה גם מאחר ששנים עשר חודשים ירחיים אינם מגיעים לכדי שנה — הכפול נפתחת ' ראשית השנה ' שמשית , נמצא שלאחר שנים עשר חודשי ירח שהסתיימה השנה החולפת על פי הלוח בראש חודש ירחי , קודם שי ! תקופת חגי תשרי היא תקופת מעבר וחפיפה בין שתי השמ השנים . עניין זה מתבאר בהרחבה בפרק השמיני .
|
|