|
|
עמוד:13
13 | מבוא הסוכות ממועד היציאה ממצרים בניסן אל חג האסיף שבתשרי ? כיצד בסופו של דבר השתלט חג הסוכות על חג האסיף ? הפרק החמישי מוקדש לשאלות אלו , והוא מוסיף ומאיר נקודות שונות הקשורות האסיף . - לכפל המשמעות של חג הסוכות י חכמי חנוכה לכאורה הוא ' חג היסטורי ' מובהק , שנתקן על יד שני כזיכרון למאורעות שהתרחשו בימיהם : ניצחונם המופלא הביתה , חנוכת המזבח וחידוש הסלווקי - השלטון היווני של החשמונאים על העבודה בבית המקדש לאחר טיהורו ונס פך השמן . אולם הסברים אלו של ימי החנוכה נתקלים בקשיים שונים , וכדי לפתור אותם יש כה באופן מורכב יותר . להבין את יסודות החנו האמת היא שלחנוכה ישנם יסודות קדומים הרבה יותר , המגיעים בעונת הסיום של מסיק עד אדם הראשון ! ימי החנוכה חלים תמיד הזיתים ודריכת השמן בארץ ישראל , יחד עם השבוע החשוך ביותר . צירוף זה יצר כנראה הזדמנות לשמחה חקלאית בלוח השנה באזורנו איסוף השמן , שמחה שיש לה סימוכין במשנה במסכתטבעית על ' ביכורים . מאוחר יותר , בימי חגי וזכריה , נקבע ' יום ייסוד היכל ה ' באותו תאריך , ואף יהודה המכבי ואנשיו הקפידו לקיים את חנוכת המזבח מחדש באותו יום בדיוק . כך נמצא כי ישנה הקבלה בין שמונת חג האסיף ושמיני עצרת , וכי גם ימי החנוכה ובין שבעת הימים של - ימי החנוכה , בדומה לשלושת הרגלים , משלבים בתוכם יסוד טבעי היסטורי . שורת גילויים אלו מבוארת בהרחבה - חקלאי עם יסוד לאומי בפרק השישי , המסיים את השער הראשון של הספר . כפל המשמעות של הרגלים קשור בטבורו ללוח הכפול הנוהג שים ירחי המותאם לשנה שמשית . החגים לוח חוד — בישראל הטבעיים המבוססים על אירועים חקלאיים כמו קציר או אסיף אקלים ולחילופי העונות , ואלה תלויים בשנה קשורים באופן מובהק ל משתנה . מנגד , החגים ההיסטוריים קשורים - השמשית הקבועה והבלתי יבת מרכיב מרכזי במהפכה זו היה עז במהפכת היציאה ממצרים , ו הלוח השמשי המצרי הקבוע ואימוץ לוח ירחי המבוסס על התחדשות
|
|