|
|
עמוד:11
11 | מבוא זכיר את יציאת הבא לה יחד עם חג הסוכות , מתחבר ישראל ארץ לש מצרים ואת סוכות המדבר . העם היוצא ממצרים עם הטבע החקלאי של ארצו המפגש בין המיועדת יצר מערכת של מועדים בעלי משמעות כפולה , המשלבת את היסוד הטבעי הנובע מבריאת העולם עם היסוד הלאומי ההיסטורי שלושת הרגלים הכפילות הבסיסית הזאת של הנובע מיציאת מצרים . לעומק בפרק השני של הספר . נידונה ם עוסקים בצורה מפורטת בכל אחד מן הרגלים פרקי הספר הבאי בפני עצמו ומראים את הביטויים המיוחדים של מפגש הטבע וההיסטוריה בכל אחד מהם . בשם ' פסח ' החג בן שבעת הימים המוכר בלשון חז " ל ובלשוננו ק יום אחד , ר נקרא בתורה ' חג המצות ', ואילו ' פסח ' בתורה הוא לגמרי מתי הוא מסתיים . " ולא ברור בָּיִם הָעַרְ בֵּין מתחיל בי " ד בניסן " ה מציינים את יציאת מצרים , מה — פסח וחג המצות — שני החגים מהי המשמעות של — שמעלה את השאלה לשם מה יש צורך בשניהם כל אחד מהם ? מצד שני עולה השאלה , מדוע לצד החגים מדוע התורה — ה ' היסטוריים ' איננו מוצאים כאן חג ' חקלאי ' ", אך איננו מוצאים חֹדֶשׁ הָאָבִיב בכך שחג המצות יחול ב " מסתפקת בשום מקום ' חג אביב ', כפי שאנו מוצאים את ' חג הקציר ' ו ' חג האסיף ' ? לצד שאלות אלו עולות שאלות רבות נוספות בנוגע לחמץ " מפני שלא הספיק ולמצה : איך ייתכן שאנו אוכלים מצות בליל הסדר בני ישראל כבר אכלו את הפסח על י ", הרבצקם של אבותינו להחמיץ ההבדל בין מצת ? מהו לפני יציאתם ממצרים עוד מצות ומרורים מה היחס בין איסור חמץ בקרבן בין המצה של חג המצות ? ו הפסח דוע קרבן פסח וקרבנות חמץ בחג המצות ? מה בין איסורי ו פסח קרבן תודה בא עם לחם חמץ , נוספים צריכים להיות בלא חמץ , ואילו " ) ויקרא חָמֵץ תֵּאָפֶינָה וקרבן ' שתי הלחם ' של חג הביכורים דווקא " כ " ג , יז ( ?
|
|