|
|
עמוד:9
9 ת תלם אופק מבי סדרת כמעט 2,000 שנה אחר כך כתב הסופר האיטלקי איניאציו סילונה בספרו בית ספר לדיקטטורים על "תעלומת המדינה" שחוזרת ומטרידה את הבריות לאורך הדורות . "אין ספק", הוא כותב, "כי גם אז [ במאות ה- 51- 17 ] היתה להם למערכיה וסדריה של הפוליטיקה חזות חיצונית, אשר הוצגה לראותו ולהשתוממותו של ההמון ; ואולם אלה אשר באו בסוד התעלומות הוסבר להם, שכל זה אינו אלא מעשה תרמית וכסות עיניים" . 6 סילונה היה חד וברור בעניין ה"סוד" : גם בחברות דמוקרטיות מודרניות, הפוליטיקה ברמותיה הגבוהות היא "מדע סתרים" עבור הציבור, שאינו מודע לכך שישנו רובד פומבי ( המישור שאותו "פוגשים" ההמונים ) ורובד סמוי ( המישור שבו מתקבלות ההחלטות, מאחורי גבו של הציבור ) . 7 לא רק היסטוריונים או תיאורטיקנים של הפוליטיקה הוטרדו מה"סוד" העומד בבסיס השלטון, אלא גם סופרים רבים . קריאה קפדנית בספרות היפה של מאות השנים האחרונות מלמדת על חזרתו של מוטיב זה . אלה, למשל, הדברים ששם פיודור דוסטויבסקי בפי האינקוויזיטור ב האחים קראמזוב ב- 1880 : "כלום אני האיש שיסתיר מפניך את הסוד שלנו ? ושמא רוצה אתה לשמוע אותו מפי דווקא – ובכן, שמע : לא איתך אנו כי אם איתו , זה סודנו, זה המסתורין שלנו ! כן, לא איתך כי אם איתו , וכך הדבר זה דורי דורות, כבר שמונה-מאות שנים" . 8
|
קרן ברל כצנלסון
|