|
|
עמוד:12
- 12 - פדגוגיה של מדוכאים ידעה קשיים, ובכללם רעב בתקופת השפל הגדול . מצוקתה של המשפחה התעצמה לאחר מות אביו של פריירה בשנת ,1934 כשפאולו היה בן 13 . המשפחה נאבקה כדי לשרוד . היא עקרה לשכונת עוני ברסיפה, שם פגש פריירה ילדים עניים, אשר כמותו, הלכו רעבים לבית הספר . רובם נשרו . בתקופת נעוריו נאבק פריירה לרכוש השכלה נאותה . בסופו של דבר, הוא השלים את לימודיו באוניברסיטה והוביל מבצע להנחלת אוריינות על פי שיטותיו הדיאלוגיות . פריירה הבין את הקשר בין עוני, חינוך, פוליטיקה ושלטון . הוא הבין שכל חינוך הוא פוליטי . בתקופה זו מי שלא ידעו קרוא וכתוב לא הורשו להשתתף בבחירות . הנחלת קריאה וכתיבה לאיכרים אנאלפביתים, במסגרת התנועה לתרבות עממית, פתחה בפניהם את הדלת לקבלת זכות הצבעה בבחירות . ראש הממשלה הליברלי גולראט, שאף העניק זכות בחירה לאיכרים, תמך בפריירה וקומם את המעמד הבינוני - גבוה נגדו . ברסיפה פריירה פיתח תוכנית לימודים למבוגרים המבוססת על ניסיון חייהם של האיכרים, שעקרונותיה הם חינוך משחרר . הדיאלוג בין הלומדים / ות והמלמדים / ות כלל ניתוח חברתי ופוליטי מנקודת מבטם של האיכרים, שהבינו היטב את מערך הכוחות הנצלני בתוכו חיו . דרך הדיאלוג במעגלי השיח ובאמצעות רכישת מיומנויות קריאה וכתיבה, הם קיבלו תקווה להשפיע ולשנות את חייהם . במסגרת המבצע לביעור הבערות, פריירה הכשיר סטודנטים להוביל קבוצות דיון ומעגלי תרבות, בהם הנחילו מיומנויות קריאה וכתיבה לאלפי אנשים, תוך טיפוח תודעה ביקורתית ועידוד להשתתפות במאבקים פוליטיים . הדיונים במעגלי התרבות התייחסו לחלוקת הכוח, ניצול האיכרים והאפשרות לחולל שינוי . התנועה העממית לתרבות קידמה רפורמת קרקעות, חינוך טוב יותר, תנאי חיים הוגנים והזדמנויות תעסוקה . אין פלא שפעולה חינוכית זו וקידום מתן זכות הצבעה לאיכרים, הקימה נגדו את בעלי השררה, שלא ראו בעין יפה את התחזקות כוחם של האיכרים .
|
מינרוה
|