|
|
עמוד:10
- 10 - פדגוגיה של מדוכאים הספר ; סיפורן של השכבות המושתקות אינו בא לידי ביטוי בחינוך הבנקאי . מטרתו הסמויה והממשית של החינוך הבנקאי היא לשמר את הקיים : היררכיה שיש בה מדכאים ומדוכאים, שולטים ונשלטים . פריירה מצביע על האינטרס של שימור הסדר החברתי הלא שוויוני החבוי בסוג כזה של חינוך . הקבוצות השולטות מייצרות ומשחזרות מבנה חברתי לא צודק ולא הגון באמצעות החינוך של הלומדות / ים לפסיביות ולקבלת המציאות כפי שהיא, ללא ביקורת או ניסיון לשנותה . הבוגרים / ות של מערכת החינוך הדכאנית אינם שואלים שאלות, ואינם מערערים על הסדר אותו למדו . הם הפנימו את הצייתנות הנדרשת מהם לשם השתלבות בסדר הקיים . החינוך מְמַשטֵר את התלמידים / ות, ומשתיק אותם בכמה דרכים : משטר של זמן ( צלצולים ) וחלל ( חצר מגודרת, כיתות ומסדרונות ) , תוכן מרוחק מעולמם של התלמידות / ים, בחינות מתייגות, דעות קדומות, עלבונות ועוד . ככל שהתלמידים / ות משקיעים יותר בשמירה על הפיקדונות שהמורים הפקידו בתודעתם, הם נחשבים למוצלחים / ות יותר, מקבלים חיזוקים חיוביים, ומסוגלים / ות פחות לפתח תודעה ביקורתית – תודעה שיכולה להתפתח רק בעקבות פעילות מעורבת בעולם . החינוך הבנקאי מחסל את כוחות הביקורת והיצירה של התלמידים, משרת את האינטרסים של המעמד ההגמוני, הנהנה מהסדר החברתי הקיים ; כל ניסיון לחנך לביקורתיות, לקריאה אחרת של המציאות, נתקל בתגובה מיידית, בוטה או מתוחכמת, של המעמד החזק ושל הזרוע השלטונית שלו בתחום החינוך – משרד החינוך . פריירה האמין בהומניות הטמונה בכל לומד ולומדת ומציע חינוך אלטרנטיבי המבוסס על דיאלוג בין הלומדים / ות והמלמדים / ת . הוא מציע חינוך שמעצים אותם ומחבר אותם לכוח שלהם ליצור קיום אנושי טוב יותר . בפדגוגיה שלו הלומדים / ות והמלמדים / ות קוראים ולומדים יחד את המציאות בה הם חיים, מציבים בעיות ( problem posing ) וחוקרים אותן ביחד . ניתוח
|
מינרוה
|