|
|
עמוד:10
נֶבֶט / רחל אֶל פְּנֵי עֲרוּגָה גָחַנְתִּי לִרְאוֹת, אֶל פְּנֵי עֲרוּגָה בַּגָּן : צְבָא אַחִים קְטַנִּים, נִבְטֵי אִילָנוֹת, לֵב בּוֹטֵחַ וְשֶׁכֶם סַבְלָן . עָלֹה וְעָלֹה בְּקַשְׁיוּת זַכָּה ; שְׂדֵה הַקְּרָב מִתְרַפֵּט וְנָע ; עוֹד מְעַט וְשִׁכְבַת הֶעָפָר הַדַּקָּה תֵּרָתַע מִפְּנֵיהֶם, תִּכָּנַע . מְקַדְּשֵׁי נְהָרָה בְּמַחְשָׁךְ עָגוּם, גְבוּרַתְכֶם הַצְּנוּעָה הַזֹּאת — לַלֵּאֶה, לַכּוֹפֵר, לְדַל-אֵין-מְאוּם — נִחוּמִים בָּהּ וְצַו בָּהּ, וְאוֹת . 2 2 שירת רחל ( תל אביב : דבר, 1969 ) , עמ' קנ"ב ( 1931 ) .
|
|