הקדמה

עמוד:13

13 עיקריה של כל מערכת חוקים חשובה הם לעיתים קרובות משני סוגים – מסגרות הטבועות בנו מלידה ופירוטי - פרטים הממלאים את המסגרות הללו על יסוד הניסיון והסביבה . האחרונים רבגוניים ובני - אדם שונים זה מזה תכלית שינוי כשמשווים את ניסיונם וסביבתם, אבל המושגים הטבועים בנו מלידה ( מולדים ) – המושגים של ”מערכת חוקים”, ”משמעות”, ”מטרות ואמצעים”, ”יחסים תחביריים”, אם נזכיר כמה דוגמאות בולטות מתחום הדיון בלשון – הללו משותפים לכל ועל כן הם ממהות הרוח האנושית . שאלה פתוחה ורבת - חשיבות היא שאלת זיהוי הרעיונות הטבועים מלידה בתחומי החברה, האמנות וההכרה . מה שטבוע בנו מלידה מגביל לא רק אותנו אלא גם את זולתנו, אם הוא מנסה לשלוט בנו . אי אפשר לעצב את בני - האדם כרצון המשטר, האידיאולוגיה או הדת, מפני שממהותם של בני - האדם שפעולותיהם מוגבלות על - ידי מערכות המושגים והחוקים הפנימיות שלהם וחופשיות מטיבן בכל מובן אחר . מערכות החוקים הפנימיות אינן קדושות אבל יש גבולות למלחמה שיכול לאסור עליהן מי שמתנגד להן : הגבול האחד הוא המושגים הטבועים, שאינם ניתנים לטשטוש, והגבול השני הוא ”התנועה החופשית של הרוח” במסגרות שמתווים החוקים . האדם ההגון לא ירשה למערכות החוקים החיצוניות – החוקים של המדינה, התקנות של ארגון זה או אחר – לפגוע בתנועה החופשית של הרוח, אלא במידה הנדרשת כדי לאפשר קיום תנועה כזו, חופשית, אמיתית ומלאה, אצל הכול . ההגנה על עקרונות כאלה היא כפולה : יש לה צד אינטלקטואלי עמוק ומרתק ויש לה צד פרקטי מכריע ומסעיר . איש - הרוח ויפה - הנפש לא יירתע מן הקשיים, לא בצד העיוני של המטבע, בין אם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא