|
|
עמוד:13
13 פרק ראשון והוא פרק הפגישה ואף הפסגות הגבוהות ביותר של ההימלאיה אינן נראות כיום כבלתי ניתנות להשגה . כל הפסגות הללו איבדו על כן את כוחן האנלוגי . הסמל נאלץ למצוא מפלט בהרים אגדתיים לחלוטין דוגמת המרו של ההודים . אבל המרו – אם להתייחס לדוגמא מסוימת זו – ברגע שאינו ממוקד בנקודה גיאוגרפית ממשית, אין הוא משמר עוד את משמעותו המרגשת כנתיב מקשר בין הארץ לשמים . הוא יכול עדיין לסמל את המרכז, את הציר של המערכת הארצית שלנו, אך לא את האמצעי עבור האדם להגיע לשם . "על מנת שיוכל הר למלא את התפקיד של הר אנלוג" סיימתי את מאמרי, "צריכה פסגתו להיות בלתי ניתנת להשגה, אך בסיסו צריך להישאר בר גישה ליצורי אנוש כפי שהטבע עיצב אותם . הוא צריך להיות יחיד במינו והוא צריך להיות בעל קיום גיאוגרפי ממשי . השער לבלתי נראה חייב להיות נראה ! " הנה זה מה שכתבתי . למעשה השתמע ממאמרי, אם להתייחס אליו ככתבו וכלשונו, שמאמין אני כי אי שם על פני כדור הארץ קיים הר גבוה יותר מן האוורסט, דבר שהיה מנקודת מבטו של אדם שפוי
|
מינרוה
|