|
|
עמוד:14
קיבל את הדעה שנושא העלייה יהיה מופקד בידי אחרים זולתי היהודים ומוסדות היישוב בארץ . אליהו גולומב יכול היה לסמוך מראש על תמיכתו של ברל . מאז נכתב מכתבו של בנדודי ועד ההחלטה על "ולוס" עברו שנתיים . מזמן זה יש לנו עדויות רבות על נכונותו של גולומב לפעול במסגרת העלייה הבלתילגלית . ישנה עדות של חברי הפלוגה הימית של "הפועל", שכבר בשנת 1931 נתבקשו על ידי גולומב להיכנס לעבוד בנמלי יפו וחיפה, להשתלב בעבודות הנמל ולהכיר אותן מקרוב . הכוונה היא בעיקר לנמל חיפה, מכיוון שאנשים אלה פעלו בעיקר שם; ואמנם קבוצה של כעשרים איש נענתה לבקשה ורובם התחילו לעבוד בנמל חיפה, אך היו ביניהם גם מי שעבדו בנמל יפו . ידוע לנו שהם סייעו לעולים בלתילגליים שהגיעו ארצה במשך שנתיים אלה במספרים קטנים ) אם עושים חשבון כולל מתקבלים מספרים שאינם מבוטלים לגמרי ! ( בידיעתו ובסיועו של גולומב, שככל הנראה שיתף בסוד העניין גם את ברל . ראוי לזכור שבשנים אלה, שנות השלושים, הרוויזיוניסטים זכו לתמיכה גוברת והולכת בפולין . מערכה כבדה הייתה נטושה ביניהם ובין "החלוץ" על נפש הציבור היהודי, ותוצאות מערכה זאת היו חשובות מאוד גם לאנשי תנועת העבודה בארץ . אנחנו גם יודעים שבשנת 1932 פרסם זיבוטינסקי את מאמרו "אוונטוריזם", ובו קבע חדמשמעית שבשום מקום אין כתוב שיהודי צריך לעלות לארץ ישראל בוויזה דווקא הוא יכול לעלות גם בלי ויזה . חווה בסוריה הייתה גס לרוויזיוניסטים . הם היו פעילים בעלייה יבשתית ובעליות הרפתקניות אחרות; ביניהן היו גם עליות על בסיס כספי . ידוע לנו שבשנת 1933 הייתה היערכות רצינית לקראת העפלה ימית והוכנה אונייה אחת, האונייה "אוניון", שהגיעה לארץ בין "ולוס" אי ל"ולום" בי . גם עליה, ככל הנראה, ידעו בארץ . אין לנו ידיעה ברורה על הסיבות שהביאו את גולומב לקבל את ההחלטה הסופית על "ולוס"; תהיה זו במידה מסויימת ספקולציה לקבוע את מערכת השיקולים שלו . אבל יש סבירות להנחה שהמצב ב"החלוץ" עמד בראש סולם העדיפויות שלו והקולות החוזרים ונשמעים מפולין "הבו עליה ! " לא יכלו לעבור ללא תגובה מצדו . השיקול הנוסף ואין לי אפשרות להעריך בדיוק את משקלו במערכת שיקוליו היה, ללא ספק,פעילותם של הרוויזיוניסטים והמאבק על העלייה בין שתי תנועות אלה . גורם שלישי היה, על פי עדות שנמסרה לי מפי שייקה כהנא ) לאחר מכן מלווה של "ולוס" ( , גורם טכני : בנמל חיפה עבדה באופן קבוע אונייה של חברת ספנות איטלקית, עליה עבד מפקח כשרות יהודי שנהג להבריח באופן קבוע בכל הפלגה מספר מסוים של אנשים . גם דבר זה נעשה בידיעתו של גולומב . באחת ההפלגות,ב 3391,הגיעו ארצה 50 איש, ואנשי הפלוגה הימית התקשו להוציא אותם מן הנמל . עלתה אז ההצעה של רב החובל, שהיה בסוד העניין, ששני אנשים 14
|
|