ברכה אשל: הרקע ההיסטורי לפרשת "ולוס"

עמוד:9

כדאי לבדוק תגובות של כמה גורמים לגבי העלייה הבלתי­לגלית בשנות העטרים ­ של ההסתדרות, ההנהלה הציונית והסוכנות היהודית . ההנהלה הציונית והסוכנות היהודית מעולם לא התלהבו יתר על המידה מהעלייה הבלתי­לגלית . כלפי חוץ הגנו, בדרך כלל, על זכותו של כל יהודי לבוא לארץ ולהשתקע בה, וסייעו בירי האנשים שכבר הגיעו אליה : סידרו להם שיכון, הגישו להם סיוע כלכלי ועזרו להם למצוא עבודה . בתחילת שנות הטלושים הצליחו רוב האנטים שעלו לארץ בדרכים בלתי­חוקיות להגיע ללגליזציה אחרי פרק זמן מסוים, על ידי כר שמצאו עבודה טממנה הייתה הכנסתם . הממשלה הבריטית העלימה עין, ובאופן זה זכו האנשים ללגליזציה של עלייתם . ההסתדרות גם היא תמכה, כמובן, בזכותם של כל היהודים לבוא לארץ ישראל, אבל ככל שגדל מספר העולים הבלתי­לגליים כן החמירה הבעיה, ובעיקר באמצע שנות העשרים, בשנים 6291­ ,1927 שנות משבר כלכלי קשה בארץ וחוסר עבודה . כל עולה שלא היה במניין מקבלי הסרטיפיקטים הביא להחמרת הבעיה משום שבחלקו זה היה על חשבון מובטלים מן הוותיקים יותר בארץ . קופת ההסתדרות, כרגיל, הייתה ריקה, והסיוע היווה בעיה די מורכבת . הסוכנות מצידה עשתה מאמצים למנוע את העלייה הבלתי­לגלית מכמה סיבות : היא הקפידה על עקרון העלייה הסלקטיבית ולא יכלה לקבל את העובדה שלארץ ייכנסו אנשים ללא כל פיקוח והכוונה מצידה . היה גם עניין של תור לסרטיפיקטים . אנשים חיכו בתור, והיה צורך חיוני וכן נטייה לשמור על הסדר, ומי שנכנס לארץ בדרך בלתי­לגלית פגע באלה שחיכו בתור . הסוכנות לא קיבלה את ניסיונות העלייה הבלתי­לגלית בהתלהבות . החל בשנים 7291­ ,1928 שנות המשבר הכלכלי, היא הורתה למשרדים הארצישראליים בגולה להסתלק מכל סיוע לאנשים המבקטים לעלות בדרך בלתי­לגלית ולנסות למנוע בכל דרך את היוזמות השונות בתחום זה . גם ההסתדרות ניסתה למנוע את הארגונים הכפופים לה מנקיטת יוזמות מסוג זה . "החלוץ" נקלע למערכת אילוצים . למרות שהיה ארגון כפוף להסתדרות הכללית וראה את עצמו כחלק מתנועת העבודה * בארץ, נאלץ להתעלם מהםתייגויותיה טל ההסתדרות ולפנות בכל זאת לשיטת העלייה הבלתי­לגלית . כדי להבין את התהליכים שעברו על "החלוץ" ברצוני להקדיש כמה מלים לתנועת "החלוץ" בכלל, לאופייה של התנועה ולתהליכים שעברו עליה והכריחו אותה, למעשה, לנקוט דרך זו . כפי שאמרתי, "החלוץ" הייתה תנועה הקשורה להסתדרות הכללית טל העובדים בארץ וראתה את עצמה כחלק מתנועת העבודה בארץ . מבחינה רעיונית לא הייתה "החלוץ" תנועה מחדטת, אבל עיקר ייחודה ­ היותה תנועה מגטימה . תנועת "החלוץ" תבעה מחבריה שלוט תביעות מרכזיות : הראשונה בהן הייתה עלייה לארץ ישראל, עלייה בכל דרך ובכל שעה שיידרשו . בנוסף ­ החברים חויבו ללמוד עברית ולהכשיר את עצמם לעבודת כפיים בכל מקצוע טיידרט ­ כאשר יגיעו לארץ

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר