|
|
עמוד:12
משה בן חיים : אני מבקש להביע את רעתי הקיצונית בעד סגירה מיידית של בתי הספר הקיבוציים . אתה מדבר על אינטגרציה מבוקרת . אינך מביו שיש פה סתירה ? אם היא מבוקרת, היא לא אינטגרציה . אינטגרציה אינה יכולה להיות מבוקרת . יובל דרור : אינטגרציה זה המונח במדינת ישראל . השתדלתי לדבר במונחים שמשתמשים בהם במדינת ישראל . אשר לימבוקרתי מדובר במספרים, וכבר עניתי על כך . ארזה אברהמי : יש בדבריו בלבול לגבי שני דברים בנושא האינטגרציה . אתה מדבר על שמירת בית ספר ייחודי . אף אחד לא הבטיח שכל הילדים שלנו הם בצד אחר של המתרס באינטגרציה . איר אתה מסביר זאת ? יובל דרור : אני מדבר על הסךהכל . ברור שלא כל הילדים שלנו מצטיינים . גם כשמקיימים אינטגרציה בבית ספר לאקיבוצי רגיל, לא כל הימבוסםיםי תקינים לגמרי . ידוע, פחות או יותר, מאלו מקומות מגורים באים התלמידים המצליחים יותר מבחינה לימודית ) לא כל ילדי שכונת התקווה הם טעוני טיפוח ולא כל ילדי "הרצליה" מצטיינים ( . בנוסף לכר, מתחייבת פרופורציה מספרית באינטגרציה כתנאי הכרחי לשמירת הייחוד החינוכיקיבוצי . מטתתף : למה אתה מתכווו כשאתה מדבר על 'הייחוד הקיבוצי' ? יובל דרור : אני מדבר, ראשית, על תכנים ודגשים רעיוניים בחיבור הקיבוצי ובחברה הקיבוצית . שנית, על שיטות חינוכיות קירבה ביו מחנר לחניכים, קבוצה חינוכית, פעלתנות וכן הלאה . אלו דברים שלדעת ראשוני החינור הקיבוצי מהווים את הייחוד של בית הספר הקיבוצי . כל מרכיב כזה חייב בפיתוח ובהתאמה לימינו . אני מדבר גם על הצד התכני וגם על 'איר' מלמדים בתרגומם לשנות השמונים .
|
|