|
|
עמוד:10
כאן אני חושב שיש לנו מקום לדאגה . דני זמיר ברק את יחסו של הנוער הקיבוצי לצבא . הוא מצא במחקר דמיון בולט בין בני הקיבוץ לבני העיר ביחס לצבא, למוטיבציה לתרום לחברה, לזיקתם למולדת ולאופן תכנונם את העתיד . בנינו, אמנם, ממשיכים להתנדב יותר מאחרים לשירות קרבי, חרף כל הבעיות, אבל בעיות של הזדהות רעיונית בכל זאת קיימות אצלם . העדר הייחוד בנקודה זו צריך להדאיג אותנו . עם זאת, מראה, למשל, מחקר "הדור השני בקיבוץ" ערכיות קיבוצית בולטת של הבנים כלפי פנים, כלפי החיים בקיבוץ עצמו ) ולא בתחום התרומה לחברה הישראלית ( . לסיכום נושא הייחוד החינוכיקיבוצי : אם לא נדע לשמור עליו, נהיה במהרה דומים לאתרים . אם בנינו דומים כל כר לאחרים, אני חושש מאוד שנאבד את אותו ייחוד חינוכי שהצבנו לעצמנו שעליו דיברתי קודם, ובעקבותיו את הייחוד הקיבוציערכי שלנו כחברה המנסה להיות טובה וצודקת יותר מהחברות המקבילות לה . המסקנה היא שאנחנו חייבים לשמור על בתי ספר קיבוציים, או קיבוציים ברובם . כל הממצאים שהבאתי ואנחנו יודעים זאת גם מהמציאות מצביעים על כך שיש לנו בעיות בתחום זה המחייבות אותנו לשמור על הייחוד ולא לפרוץ את החומות לגמרי . יש חשיבות לשיטות החינוכיות הייחודיות שלנו, והן שיכולות לסייע לנו להגיע לייחוד קיבוצי של בנינו . ברצוני להתייחס כעת לבעיה השנייה שהזכרתי גודלו של בית הספר : ידוע לנו הן מהמציאות כיום והן מתור סקירה היסטורית, שאטאט הובילו הפתרונות לדגם האזורי . היו ניסיונות שונים, בעיקר בקיבוץ המאוחד בשנות החמישים שלאחר הפילוג, של כיתות דוגיליות וסידורים שונים עם קיבוצים שכנים . במוקדם או במאוחר הובילו הפתרונות לבתי ספר אזוריים . בימינו אנו יש קושי בהפעלת בית ספר ביישוב בורד במקומות בהם נותרו בתי ספר כאלה, אר מצד שני, גם המגמה של הקיבוץ הארצי לקיים מוסד ארצי משותף לכל התנועה לא עמדה במבחן המציאות כבר מאמצע שנות הארבעים . ברור שדרר המלר היא הדרר האזורית . לא ניתן לקיים בית ספר קיבוצי היום, מבחינת המגוון הנחוץ של אפשרויות לימודיות וחברתיות ומבחינת אפשרות גיוסם של מורים חברי קיבוץ אשר ישמרו על הייחור שדיברתי עליו קורם לכן, ללא מסגרת אזורית . המציאות, כאמור, מדברת בעד עצמה . לגבי הנושא השלישי שהזכרתי האינטגרציה : את המציאות אנחנו יודעים . יישנם בבתי הספר שלנו ילדי מושבים, בעיקר בבית הספר בעמק החולה ובבקעת ביתשאן . פה ושם שולבו בבתי המפר ילדי מושבים מהעלייה ההמונית של ישראל השנייה ) לא נהלל או כפר יהושע ( ; כמו כן נקלטו בבתי הספר חברות נוער, וקיים גם הדגם של 'אשל הנשיא', שלצד ילדי קיבוצים ישנם בו ילדים מעומר וילדי מושבים . ברצוני להזכיר את דבריו של פרופסור חיים אדלר מלפני שנה, שהפנה כלפינו אצבע מאשימה על כר שאיננו פתוחים מספיק כלפי האינטגרציה . בהתחשב בנתונים הציבוריים הן מבחינת ההתייחסות שלנו להשתלבות בחברה 10
|
|