יובל דרור (חמריה - מנהל החטיבה האקדמית בסמינר "אורנים"): לשמור על הייחוד ולא לפרוץ את החומות לגמרי

עמוד:9

אזורי של השומר הצעיר ( קיים פרוייקט של חממה ממוחשבת, היכול להדגים כיצד ניתן לשלב בצורה טובה ונכונה עבורה, לימודים וחברה . מדובר בפרוייקט לימודי, הקשור בחינוך לעבודה ובמסגרת חברתית : קבוצות של תלמידים מפעילות את החממה בבית הספר וחלקו עוסקות, במקביל, במחשוב תעשייתי . פרוייקט לימודי­ חינוכי זה כולל גם הגשה של עבודת גמר . יש ביית שילוב של עבודה במובן זה שהדבר קשור לעבודה בקיבוצים עצמם, כלומר, ישנו סיפוק של צורך אמיתי . בנוסף לכר, מספק הפרוייקט מסגרת לפעילות חברתית . לנו בתק"מ צריך להיות 'תרגום' משלנו לרעיונות אלה, במידה ואכן תמשיר להתקיים המסגרת של בית הספר האזורי . הנה, זו דוגמה חיה וטובה איר אפשר לקחת עיקרון של פעם ולממש אותו בימינו . ה . למידה פעילה . אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו האם אנחנו מכניסים פעלתנות בהוראה, בנושאים האינטגרטיביים, ברוח שיטות הינושאים' וה'תהליכים' של פעם, או שמא הלמידה בבית הספר, ובעיקר בבית הספר העל­יסודי, נעשית על­פי מקצועות בלבד ) הלמידה האינטגרטיבית הינה דוגמה בלבד ללמידה פעילה ! ( . ו . דמוקראטיזציה של בית הספר . האם יש לה משמעות של ממש; האם מועצת תלמידים קיימת ועוסקת בבעיות אמיתיות של התלמידים ? ז . אוטונומיה של צוות המורים . באיזו מידה מטופחות עבודת הצוות ויגאוות יחידה' בבתי הספר שלנו, בקרב מורים מקצועיים ומחנכים כאחד ? ניסיתי לרכז מספר ממצאים מחקריים, ולבחון האם יש בהם לתת תשובה, שלילית או חיובית, למידת ההצלחה של אותם עקרונות יסוד שמניתי . השאלה הנבחנת כאן היא, האם באמת אנחנו שומרים על הייחוד שלנו; האם אנחנו עושים בפועל בתחום זה, או רק רוצים לעשות . בתוצאות של מחקרים הדנים בנושאים כמו : יצירתיות, הישגיות, התפתחות מוסרית ואינטליגנציה של בני קיבוצים בהשוואה לבני עיר, לא נמצאו עדיפות או נחיתות משמעותיים אצל בני הקיבוץ . משמע, איננו גורמים בייחוד שלנו לפגם בבנינו, אר מבחינת 'התוצר החינוכי' גם לא יוצרים משהו יוצא דופן בייחודו . מחקר נוסף שאני רוצה להתייחס אליו הוא זה של רביו, חוקר אמריקאי, שהשווה בני קיבוץ ומושב לבני עיר, ולאחר עשרים שנה בדק עם החוקר הישראלי בית­הלחמי כיצד השתלבו הבנים בחברה . הוכח שהנשארים והעוזבים כאחד מבני הקיבוץ השתלבו היטב, מבחינת השכלה וביסוס כלכלי, כבני גילם מחוץ לקיבוץ . גם מחקרים בנושא עזיבת הקיבוץ מחזקים את תוצאת מחקרו של רביו . הוכח שעל אף שבני קיבוץ אינם באים עם אותו קו התחלה טל בני עיר, לאחר מספר שנים הם מגיעים לאותה 'התפלגות' של הצלחה . כלומר, מידת הצלחתם אינה שונה מזו של בני­ עיר בני גילם . כל המחקרים הללו מוכיחים שאיננו מפסידים משהו בזה שאנחנו מקיימים חינור משלנו . השאלה היא, מה אנחנו מרוויחים ?

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר