|
|
עמוד:9
בשנת 1908 נשלח ארתור רופיו ארצה לפקח על ביצוע ההתיישבות הציונית . הוא עסק ברכישת קרקע ובהכשרתה, ובמתן עזרה למתיישבים . משאבים דלים עמדו לרשותו ואלה לא הספיקו לכל הצרכים . הוא חיפש דרכינו להוזיל את תהליך ההתיישבות ומצא שההתיישבות הקבוצתית זולה מן ההתיישבות הפרטית . ביצוע תוכנית אופנהיימר חייב הוצאות רבות להקמת משקיבית נפרדים, בעוד החלוצים היו מוכנים להתיישב בקבוצות, לחיות בצימצום ולהשתכר בשנים הראשונות באוהלים . רופיו העדיף את ההתיישבות הקבוצתית, לא רק מפאת אהדתו האישית לחלוצים הצעירים כי גם בשל השיקול המעשי, שכן זו היתה זולה מצורות ההתיישבות האחרות . הקולקטיב של ההתיישבות הקבוצתית זכה לשם "קיבוץ" והקואופרטיב לשם "מושב" . ביוזמתו של לוי אשכול נוצר באמצע שנות השלושים דגם שלישי "מושב שיתופי", המבוסס על משק קולקטיבי, בדומה לקיבוץ, אף הצריכה בו מבוססת על שיטה של ביתמשפחתי . בנוסף להתיישבות על פי שלושת הדגמים הללו, המהווים את הרוב הגדול בחקלאות, נמצאות עדייו משפחות איכרים במושבות וחקלאים יהודים אחרים, כמו גם חקלאים ערבים, דרוזים, ובדואים . טבלה אז : התפלגות החקלאות הישראלית בשנת 1981 * ) באחוזים ( ערך מוסףערר מלאי שנותשטח גולמי הייצור ההון אדם מעובד ז רהמג 0 . 142 . 39 9 . 26 7 . 521 . 37 קיבוץ 6 . 53 . 43 . 53 . 2 0 . 3 שיתופי מושב 3 . 535 . 138 . 947 . 147 . 03מושב 8 . 12 7 . 10 8 . 016 . 017 . 11 ) ומוסדי ( , יהודי פרטי 3 . 26 . 98 . 5 8 . 10 4 . 18 לא יהודי פרטי, 0 . 0100 . 0100 . 0100 . 100 0 . 100 הכל ם ר ניתן לראות בטבלה א', כי החקלאות הקיבוצית משתמשת ב 0 ^ 5 . 37 מן השטח המעובד בארץ, ומגיעה Z9 . \\b מערך הייצור ) החקלאי ( ול ^ 42 מן הערך המוסף הגולמי . לעומתה, כל החקלאות הקפיטליסטית היהודית ) ללא מוסדות חינוך ומחקר ( מגיעה ל * " 5 . 9 מערך הייצור ול; 53 . 11 מערך המוסף הגולמי; החקלאות הלא יהודית, על גווניה השונים, מגיעה אף לתוצאות זעומות יותר . המרכיבים העיקריים של החקלאות הישראלית הם הקיבוץ והמושב, המספקים ביחד קרוב ל ^ $ 0 מערך הייצור החקלאי וכך גם במערך המוסף הגולמי . * המקלל . חטפ ^ ר החקלאי ח . שמ"א , הלשנה המרנזיח . לסטטיסטיקה .
|
|