פתיחה

עמוד:13

13 פתיחה אך הנה באחד הערבים, עת שקעה השמש מאחורי הפסגות הסגולות 4 הלך על קו האופק, אותן פסגות שמאחוריהן שוכנת נוּבּ פַּרְלָנְג צְ'יוֹד, לעולמו אותו נזיר קדוש לאחר שהציע את בשרו ודמו כמזון לחרקים ולעופות טרף . באותו רגע עצמו, כינסה המבוגרת מבין שתי הנשים את עדריה על ההר . לפתע ראתה מרחוק אור על טבעי בוהק במקום בו התגורר הבּוֹדְהִיסְטָוָה למרגלות עץ . מופתעת ומפוחדת קפאה על מקומה, ובעוד היא ממשיכה להתבונן במחזה, בקע האור מתוך היער, חצה את השמים ונעלם לכיוון הודו . ואז, מתוך הארה של הבנה פנימית פתאומית, תפסה האשה שאותו נזיר מוזר וסגפן סיים את גלגולו הנוכחי, וכי נדריו החוזרים ונשנים, שהודגשו על ידי כל כך הרבה מעשי גבורה, הגיעו עתה לידי מימוש בהודו, במקום שבו הוא עתיד להיוולד מחדש כבודהא ולסובב את 'גלגל 5 על מנת ללמד יצורי אנוש את 'דרך הגאולה מן הסבל' . החוק' בהתחרטה מרות על כך שלא חלקה לחכם את הכבוד הראוי לו, ולא ניצלה את ההזדמנות ללמוד מפיו את התורה המפזרת את חשכת הבערות, החליטה אותה אשה מבוגרת, על אף גילה, לערוך מסע להודו כדי שתוכל בבוא השעה להקשיב להטפתו של הבודהא . בסערת הרגשות שאחזה בה, ירדה האשה אל ביתה שבעמק מבלי לתת דעתה על עדריה . אך העדרים, בהרגישם את גדולת הרגע ובחושם את האווירה המהורהרת שבה נתונה גבירתם, צעדו בעקבותיה מבלי לסטות . השיות לא השתעשעו כמנהגן, אלא פסעו בשקט לצד אימהותיהן . היאקים הצעירים, שכרגיל היו כה סוערים, מוכנים בכל רגע ללחום אחד במשנהו, התקדמו בסדר מופתי כמו עדר שוורים מבוגרים ומנהיגי עדרים המודעים לאחריותם . אפילו שאגת המים הזורמים בערוצי הנהרות כמו השתנתה והפכה לזרימה רכה ונעימה לאוזן . שקט גדול אפף את שדות המרעה, וכל הדברים היו שטופים בשלווה וברוגע שלא ניתן לבטאם במילים . כשהגיעה לביתה, סיפרה האם מיד לבתה על מה שראתה ועל

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא