|
|
עמוד:10
10 מבוא עם חזרתה למדינת סיקים, החליטו הרשויות הבריטיות הקולוניאליות לגרשה בכעסם על כך שהפרה את הצו האוסר כניסה לטיבט . מכיוון שלא ניתן היה לחזור לאירופה במהלך מלחמת העולם הראשונה, עזבו אלכסנדרה דויד - ניל ויוֹנְגְדֶן את מדינת סיקים בהודו והגיעו ליפן . משם המשיכו לקוריאה ולבייג'ינג, בירת סין, ואז החליטו לחצות את סין ממזרח למערב . מסעם ארך שנים אחדות . הם עברו במדבר גובי במונגוליה והגיעו בסופו של דבר למנזר קומבום בטיבט ושם שהו שלוש שנים ( 1918 – 1921 ) , במנזר זה תרגמה דויד - ניל, בסיועו של יוֹנְגְדֶן, ספר טיבטי מפורסם . בשנת 1924 הגיעו אלכסנדרה דויד - ניל ויוֹנְגְדֶן ללהסה לעיר האסורה כשהם מחופשים לקבצן ונזיר . הם שהו בלהסה כחודשיים וביקרו במנזרים הגדולים הסובבים אותה . משם חזרו השניים לצפון הודו דרך סיקים . בשנת 1925 חזרה אלכסנדרה לאירופה ושם פרסמה ספרים רבים על מסעותיה . בשנת 1929 פרסמה את יצירתה המפורסמת והאהובה ביותר : "מכשפים ומיסטיקנים בטיבט" ( Mystiques et magiciens du Tibet ) . בשנת 1937 , בהיותה בת שישים ותשע, החליטה אלכסנדרה דויד - ניל לצאת לסין עם יוֹנְגְדֶן דרך בריסל, מוסקבה והרכבת הטרנס - סיבירית . מטרתה הייתה ללמוד טאואיזם קדום . היא מצאה את עצמה באמצע מלחמת סין - יפן השנייה וחוותה את זוועות המלחמה – רעב ומגיפות . היא ברחה מאזורי הקרבות ונדדה ברחבי סין במשך שנה וחצי . בשנת 1938 חזרה לעיירה הטיבטית טצ'ינלו לשהייה של חמש שנים, שם נודע לה על מות בעלה בשנת 1941 . בשנת 1945 חזרה אלכסנדרה דויד - ניל להודו לתקופה קצרה ואז שבה לביתה בדרום צרפת . בשנת 1952 פרסמה את הספר "כתבים טיבטיים שלא פורסמו" ( Textes tibéains inédits ) , אנתולוגיה של הספרות הטיבטית הכוללת, בין השאר, את השירים הארוטיים
|
מינרוה
|