|
|
עמוד:13
13 מבוא כורדיים . בשל הקרבה התרבותית בין שני העמים יש חומרים משותפים רבים . כך למשל האגדה על אהבתם של מָם וזִין, המוזכרת בטקסט, ידועה כסיפור כורדי אך מופיעה גם בפולקלור הארמני . סיטל בעיבודו הכניס לטקסט אלמנטים סוציאליסטיים המדגישים את עליונות העם הפשוט, את ההתנגדות לשחיתות הפקידותית ולדת . יש לזכור שמגמות אלה היו כורח המציאות בתקופה הסטליניסטית בברית המועצות . אך בעיקרו של דבר יצירתו מבוססת על מקורות ארמניים פולקלוריים וביניהם החומרים שרשם בנעוריו מפי זמרי אפוסים . ביצירה משולבים גם אלמנטים רבים מתוך האפוס הארמני הלאומי "עזי הנפש מססון", אך הם מובאים בשינוי צורה . כך למשל האגדה על המבחן שנערך לאחד מגיבורי ססון בילדותו ושבו הוצגו לפני הילד גחלי אש מצד אחד וזהב מצד שני במטרה לברר לאן ישלח ידו וכך לקבוע אם הוא חכם או שוטה, מופיעה באפוס שלפנינו בשינוי צורה כמבחן דומה שעורך טימורליין לנציגי קָשְׁט כדי לברר אם הם משוגעים או רק עושים עצמם ככאלה . אגדה זו, דרך אגב, מבוססת על סיפור מדרשי ( שמות רבה א, כו ) , שלפיו פרעה ערך מבחן דומה למשה בהיותו תינוק . אני מבקש להודות לפרופ' ג'ימס ( יעקב ראסל ) ( James R . Russell ) שתרגם את האפוס לאנגלית בשנת 2000 ( הוצאת Caravan Books, Ann Arbor ) על שהרשה לי לתרגם את היצירה לעברית על פי תרגומו האנגלי . יואל שלום פרץ ערב ראש השנה תשפ"ג
|
מינרוה
|