נִשּׂוּאֵי סֶר גֵּוִוין וְהַגְּבִירָה רֶגְנֶל

עמוד:14

14 איש הזאב ואבירי השולחן העגול הָאַיָּל בִּסְבַךְ שְׁרָכִים עָמַד, אֶת כַּלְבֵי הַצַּיִד הוּא שָׁמַע, בִּמְקוֹמוֹ נִצָּב דּוֹמֵם לְלֹא תְּנוּעָה . כָּל זֹאת הַמֶּלֶךְ בְּעֵינָיו רָאָה . "בִּמְקוֹמְכֶם הִשָּׁאֲרוּ וְאַל תָּנוּעוּ, בְּעַצְמִי אֶרְדֹּף אַחֲרָיו אִם אַךְ אוּכַל, בְּאָמָּנוּת הַמַּעֲקָב אָנוּעַ חֶרֶשׁ . " אֶת קַשְׁתּוֹ הַמֶּלֶךְ בְּיָדוֹ נָטַל, כְּאִישׁ - יַעַר מְנֻסֶּה כָּרַע הוּא וְעָצַר, לַעֲקֹב אַחַר אוֹתוֹ אַיָּל . עֵת לָאַיָּל קָרוֹב הָיָה הוּא לְמַדַּי, קָפַץ קָדִימָה הָאַיָּל אֶל תּוֹךְ הַסְּבַךְ, וְהַמֶּלֶךְ בִּגְנֵבָה אֵלָיו קָרַב . וְכָךְ זְמַן - מָה הַמֶּלֶךְ אַרְתּוּר הִתְנַהֵל מַחֲצִית פָּרְסָה בְּעִקְבוֹתָיו שֶׁל הָאַיָּל, סְבוּרָנִי, וְשׁוּם אָדָם אֵלָיו לֹא הִתְלַוָּה . לְבַסּוֹף שִׁלַּח הוּא בָּאַיָּל חִצּוֹ וַאֲנוּשׁוֹת אוֹתוֹ פָּצַע לָבֶטַח – חֶסֶד שֶׁכְּזֶה שָׁלַח אֵלָיו הָאֵל . הַאַיָּל עַל מְקוֹמוֹ צָנַח פָּצוּעַ, וּלְתוֹךְ סְבַךְ שְׁרָכִים גָּדוֹל נָפַל . אַחֲרָיו הַמֶּלֶךְ בִּמְהִירוּת עָקַב וּמִיָּד הוּא בִּשְׁקִיקָה וָלָהַט אֶת הָאַיָּל טָבַח, חַד וְחָלָק, וְאַחַר כָּךְ אֶת מִשְׁמַנֵּי בְּשָׂרוֹ בָּחַן .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא