מבוא

עמוד:11

11 מבוא Were - Wolf ) בלבוש עברי בפרוזה . התרגום הוא על פי תרגומו האנגלי של אויגן מסון ( Eugene Mason ) שראה אור בשנת 1911 . מוֹרַהָה סיפור זה תרגמתי מתוך ספרו של הפולקלוריסט היהודי ג'וזף ג'ייקובס, 'סיפורי אגדות קלטיות נוספות', שראה אור בשנת 1894 . כשישבתי לתרגם את הסיפור, נשביתי בקסמו וחשתי שהוא מתנגן באוזני כשירה אף על פי שבמקור כתב אותו ג'ייקובס בפרוזה . תרגומי אף הוא תרגום בפרוזה . לא חרזתי אותו ולא קצבתי מספר הברות לכל משפט, אך מי שיקרא אותו יחוש שרובו ככולו כתוב במקצב יָמְבִּי . הרב שאשתו הפכה אותו לאיש - זאב שורשיו של סיפור זה, בניגוד לקודמיו, אינם נעוצים בספרות הארתוריאנית או הקלטית אף שהוא מתכתב אתם . מדובר בסיפור עם יהודי שהועלה על הכתב ביידיש ומצא דרכו לאוסף רחב של סיפורים ששמו 'מעשה בוך' ( מַיְיסֶה בּוּך ביידיש ) , ושראה אור לראשונה בבאזל בשנת 1602 . הוא הושפע, קרוב לוודאי, מסיפורה של מארי דה פרנס שקדם לו בארבע מאות שנה, אך קשה לדעת מה היו גלגוליו . מכל מקום אין ספק שהוא עבר תהליך של גיור שבמהלכו הוחלף האביר או האציל הביניימי בדמות של רב יהודי . מיקום העלילה בארץ עוץ מעיד על מחברו כי ביקש לקשור את הגיבור לדמותו של איוב, שעל פי הסיפור המקראי התגורר בארץ עוץ . מקורות יהודיים שעניינם אנשי זאב הם מעטים ביותר . סיפורים כאלה היו ידועים באירופה כבר במאה האחת - עשרה . רש"י מזכיר את המונח בפירושו לאחד מפסוקיו של ספר איוב : "כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לָךְ : וְיָדַעְתָּכִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּנָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא" ( איוב פרק ה, פסוקים כג - כד ) . רש"י, הרגיש לתקבולת המקראית, מחפש את הקשר בין אבני השדה וחית השדה וכך הוא אומר : "אבני השדה – מין אדם הן : וחית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא