|
|
עמוד:12
נאה - ירון בן | 12 חכמיםמנגד, אירופה . אנו יודעים כי חכמים נטו לעלות באחרית ימיהם לארץ ישראל . בחיפוש אחר ו אהיגרו לארצות שכנות בשליחות ערי הקודש ארץ ישראלשנולדו ב שתקעו בקהילות אחרות . הפרנסה, ולא אחת העיקריים שעל פיהם ניתן לשרטט את תולדותיהם של חכמי העריםהמקורות : יצירות עיוניות,עצמםהם בראש ובראשונה יצירותיהם של אותם חכמיםהנזכרות כגון יומנים ורישומי חלומות . ,גרות, שירים, וחיבורים אוטוביוגרפיים מסוגים אחריםיא על תולדות החכמים, לימודיהם, כתיבת ספריהםהקדמות הספרים מכילות מידע רב ערך הספרים שפעאף . על ) אני עוסק כעת בעיבוד חומר ממקור זהוהבאתם לדפוס ( בדמעט מהיצירות הספרותיות . חלקן אכיום אין בידינו אלא כי לזכור יש ,הנדפסים . ובעולםבארץ , וציבוריותפרטיותבספריות יד בכתבינותרחלקןו , הדורותבמהלך ביוגרפיותהחייב להסתמך עלהאימפריה העות'מאניתבחכמילדוןניסיון כל - ונכללו בה תתיה הומוגנית, תיילא ההחכמיםתוך התחשבות בכך שקבוצת , שלהם מעמד של אנשי הדת והלמדנים בחברה זרמים . הדיון בחכמי האימפריה דורש מודעות ל 1 , הלימודדרכי ל שבתוכה פעלו, ותובע התייחסות המוסלמית העות'מאנית זירה שבהל 2 שהנחו אותו,למגמות , התקיים . ם הספרותיים שהולידתוצריולטיבם של ה ראשונים שתיעדו במתכונת כרוניקה את החכמים במזרח העות'מאני החיבורים ה ; גדליה ן' יחיא בי לר ( ונציה שמ"ז ) " שלשלת הקבלה " היושלוובמרכזים הגדולים יוסף בי לר תל"ג ) – " ( נכתב במצרים בשנים תל"בדברי יוסף"חטיבות מסוימות בספר ביר של וכמובן מפעלו הידוע ; דוד קונפורטי בי לר ( ונציה תק"ו ) "קורא הדורות" ; סמברי 1 , העיון הספרדי : לפרשנות התלמוד של מגורשי ספרד, ירושלים תשמ"ט,בויאריןניאלדספרו של . הוא בין העבודות הבודדות שבדקו את הנושא 2 באמצע שנות השמונים שרטט יוסף הקר תמונה כוללת של הלימוד והיצירה במזרח העות'מאני עשרה, ועמד על מגמות עיקריות בלימוד וביצירה של חכמי האימפריה - במאה השש יוסף הקר, "הפעילות האינטלקטואלית בקרב יהודי האימפריהראו למשל . העות'מאנית הקר . 603 – 569 עשרה", תרביץ נג ( תשמ"ד ) , עמ' - עשרה והשבע - העות'מאנית במאות השש התייחס לעולמם של החכמים ולנושאים כגון לימוד פילוסופיה וקבלה גם במאמרים מאוחרים יותר שלו . התמונה ששרטט לפני ארבעים שנה טרם עודכנה .
|
|