|
|
עמוד:10
נאה - ירון בן | 10 לחולים ולנזקקים באמצעות חברות צדקה וחסד, שחיטה כשרה וחינוך בסיסי עבור בנים . השירותים הללו מומנו באמצעות גביית מיסים ישירים על רכושו של כל יחיד, ומיסים עקיפים שהוטלו על מוצרי מזון כשרים . עירוניות הוסדרו באופניםההנהגותהלביןשבתוך העירהיחסים בין הקהלים שונים . כל קהל הונהג בידי הנהגה נבחרת, ואחד מאותם מנהיגים הוכר גם על ידי השלטון העות'מאני כמייצג הקהל . הבוחרים והנבחרים נמנו על מעמד משלמי המס, ועל פי רוב היו אלו עשירי הקהל והבינוניים שהחזיקו בכוח הפוליטי . העשירים ניצלו זאת לטובת עצמם, ומצאו דרכים להפחית את תשלומי המס שלהם . לא אחת הסתייעו בפסיקות אוהדות של רבנים שהיו למעשה שכירים של הקהל, ואותם עשירים עצמם נמנו , קצב ושילם את משכורתם, והעניק להם הטבות שונות . מרביצי התורהעל הגוף שבחר ב . צדדים שונים בחיי הקהל הוסדרו באמצעות תקנות שתיקנו הפרנסים הנבחרים עליהן העניקו תוקף סקרלי לאותן הסכמות, שהסנקציה עליהן, שחתמוחכמי הקהלים תקנות הקהל קבעו את גופיעשרה, הייתה במקרים רבים חרם . - לפחות במאה השש שיעוריאת ההנהגה של הקהל, דרכי בחירתם וסמכויותיהם, את שיטת עריכת המס ו רכאות של גויים,יחסים עם הסביבה ( איסור הליכה לעההשפיעו על מערכתהמיסים, התנהגויות אסורות ( מגבלות על משחקי מזל, על צריכת הסתייגו מדפוסיו, ) ה לדוגמ משמעי, והיו פוסקים שסברו שאין ללכת - לא היה חד " רוב"מותרות ועוד ) . גם המונח אחר רוב נפשות, אלא אחר איכות, וכי העשירים הם שצריכים להחליט בענייני הציבור, ובמיוחד בעניינים שיש להם השלכות ממוניות . ברה מסורתית, שיחידיה היו נתוניםהייתה חהחברה היהודית בערים הגדולות לפיקוח מצד פוסקי הלכה ודרשנים, מצד קרובי משפחה ושכנים, וגם מצד החברה הסובבת . עם זאת, בין האתוס של ההנהגה לבין המציאות שרר פער לא קטן, ובידינו חשוב שלנוסף וחוקי המדינה . מאפיין,וסרדרכי המההלכה, סטיות מכללי ידיעות על היותה חברה מעמדית, שייחסה חשיבות לעושר ולייחוס אבות,נקשר בחברה זו חכמי הקהלים, שאימצו להם עין . על אף גינוני הכבודהומראיתהחיצוניותוהקפידה על ובמיוחד ידע תורני, לא עמדו בראש סולם הערכים של הציבור היהודי,,נראה כי למדנות תות מצוקה כלכלית גברו המתחיםיאך הם אפשרו ניעות חברתית למוכשרים ביותר . בע הגיעו הדברים להתנגשויות אלימות . ויש שבין המוני העניים לעשירים,
|
|