|
|
עמוד:8
נאה ומטופחת, לבושה בחליפה, צועדת בנעלי עקב נמוכים, בידה תיק עבודה, היא משוחחת עם המטופלים ועם בני משפחתם, מרגיעה, מנחה, מנחמת, מדריכה, ובעיקר מחייכת ועוטפת . מן הזיכרונות ומן החוויות שנצרבו בי נולדו ניצני ה"אני" המקצועי שלי, אשר התלבשו כמו כפפה על קווי אישיותי . מאז חלפו שנים רבות, ומסע חיי ידע טלטלות מרובות . יצאתי לדרך כדי לחפש את הייעוד שלי, את הערך שאני יכולה להעניק לעולם בעקבות תקוותי, משאלתי ותפילתי שאוכל לסייע לאנשים רבים ככל יכולתי . פעמים רבות תהיתי אם המחשבות הללו ייחודיות לי, האם רק אני עסוקה בהתלבטויות במציאת ייעוד או ערך או שמא אלו מחשבות החולפות גם בראשם של אחרים ? אני מניחה כי גם אתם, הקוראים, חשתם לעיתים חריגים באופן מחשבתכם, הרי פעמים רבות חולפות מחשבות הנתפסות בעינינו חריגות, לכן אנחנו חוששים לשתף אחרים במחשבות הללו, חוששים מהאופן שבו ניתפס בידי הזולת, וכתוצאה מכך בתוכנו אנחנו נושאים מערבולת אין סופית של מחשבות המזינות זו את זו, משוכנעים שאנחנו שונים, מוזרים ואולי אף הזויים . כחלק מחיפוש הערך שאוכל לתרום למטופליי, במהלך המסע האישי והמקצועי שלי גיליתי את היצירתיות הקיימת בי, אשר הייתה עוגן עבורי . שילבתי כתיבה אינטואיטיבית, ציור, רישום ויצירה וחשתי כי האמצעים הללו מסייעים להתבוננות פנימית, להתפתחות ולצמיחה עבורי ועבור מטופליי . במהלך המסע הפרטי שלי בעבודה סוציאלית המתמשך כשלושים שנה וכולל ניסיון מוחשי ומעשי בעבודת שטח, לצד לימודים אקדמיים, השתלמויות, ימי עיון והכשרות שונות הנשענות על מגוון תאוריות, אסכולות, תפיסות ושיטות טיפול – אספתי ויצרתי כלים יצירתיים רבים, ובהם הסתייעתי במהלך העבודה הפרטנית,
|
|