|
|
עמוד:4
מסכת כלאים 4 מ ב ו א ג . ניתן היה להדלות את הגפן על עץ מזדמן, על קירות הבית, על סוכה או בדרכים מאולתרות אחרות ( ראו להלן פ"ו מ"ד ) . ד . הברכה – שיטת טיפול הנוהגת בכל העצים, אך תדירה במיוחד בגפן בזכות גמישותן של הזמורות . המטרה הייתה להחיות את גזע העץ המזדקן . לשם כך נטלו זמורה אחת והניחו אותה בקרקע כך שתציץ מהאדמה במרחק מה מגפן האם . בשלב ראשון ינקה הזמורה מגפן האם, אך במשך הזמן פיתחה שורשים לעצמה, עד שהפכה לעץ עצמאי . בשלב האחרון נותק העץ החדש מהישן על ידי חיתוך זמורת ההברכה ( איור 3 ) . פילון מתאר את המלאכה באופן זה : "וכשהוא רואה גפן משגשגת הוא מטה את הייחורים ( זמורות ) כלפי הארץ חופר חפירים ולבסוף מחזיר את האדמה למקומה . והזמורות נעשים עד מהרה לא חלקים אלא חטיבות שלמות, אמהות במקום בנות . . . " 3 . ה . הרכבה – שיטה זו נועדה לגיוון העץ ולחיזוקו . חותכים ענף מעץ אחר ואותו קושרים אל ענף בעץ הוותיק . כדי שהאיחוי יהיה מהיר מנקים ענף בעץ הוותיק וחותכים אותו כך שההרכבה תהיה אל פנים הענף ולא אל גזעו הקשה 4 . בדרך כלל מרכיבים ענף מעץ פורה במיוחד, או אף ממין עץ אחר . הרכבה כזאת תופסת בתנאים מיוחדים ובטיפול מסור במיוחד . הענף החדש מכיל % 90 מהעץ הוותיק ו - % 10 מהעץ החדש . טכניקה חקלאית זו מתוארת בספרות הרומית, ופילון הקדיש לה תיאור מפורט המבטא את התפעלותו מהרמה המקצועית המתבטאת בטכניקת עיבוד זו 5 . לפי ההלכה אין להרכיב גפנים ממינים 3 ראו חיבורו "על שהרע נוהג לארוב לטוב", 106 . תיאורי הברכה מצינו גם בספרות החקלאית הרומית . 4 פליקס, עצי פרי, עמ' 47 - 50 . 5 פילון, שם, 107 . איור מס' 3 : הברכה . אחת משיטות הריבוי היא הברכה . נוטלים ענף מהגזע הישן, מחדירים אותו לקרקע ומוציאים אותו במרחק הרצוי מגזע האם . מתוך פליקס, עצי פרי, עמ' 48 .
|
|