|
|
עמוד:4
מסכת מעשרות 4 מ ב ו א ישראל ויהודה היושבים בערי יהודה גם הם מעשר בקר וצאן ומעשר קדשים המקדשים לה' אלהיהם הביאו ויתנו ערמות ערמות . המורשת המקראית חז"ל פירשו את המקראות לפי ההלכה הנהוגה בימיהם . את כל הפסוקים המדברים על חובת מעשר סתם פירשו במעשר ראשון הניתן ללוויים ואת הפסוקים המזכירים את המעשר כקודש, או את הבאת המעשרות לירושלים או למקדש, פירשו במעשר שני . חלוקה זו הקלה על הבנת ההלכה, אבל מבחינה פרשנית היא בוודאי מחייבת הסברים נוספים שיפתרו את השאלות העולות מהפסוקים . פרשנות זו מסדירה בפשטות את הפסוקים בפרק יד שבספר דברים . חוקרי המקרא מבחינים בשכבות שונות ובשינויים שחלו בנוהגי הפרשת מעשרות, אבל עבור חז"ל כל אשר במקרא הוא כמובן דבר ה' אחיד והומוגני . הפרשת מעשרות לא הייתה ייחודית לעם ישראל, ובצורה זו או אחרת נהוגה הייתה בכל עמי המזרח . הפסוקים מספר בראשית יד כ מדגימים זאת . הם מזכירים הרמת מעשרות שאברם ( העברי ) נותן למלכיצדק, או מלכיצדק לאברם, ללא כל זיקה גלויה לחובה ההלכתית שטרם הוטלה . חז"ל פירשו זאת, כמובן, כרמז לחובת מעשרות : "אברהם הפריש מעשר תחלה שנאמר ( בראשית יד כ ) ויתן לו מעשר מכל" ( במדבר רבה, יב יא ) , אבל ברור שפירוש זה הוא בהשראת ההלכה הידועה לחכמים ואשר טרם נהגה בימי ספר בראשית . מכל מקום, לפי ההלכה של חז"ל, לא מלכיצדק ולא אברהם היו ראויים למעשרות . הוא הדין בהתחייבות של יעקב "וכל אשר לי עשר אעשרנו לך" ( בראשית כח כב ) . ההתחייבות מעידה על נוהג קדם - הלכתי, וחז"ל פירשו שאכן יעקב התחייב להרים מעשר ראשון : "יעקב הפריש מעשר ראשון, הדה הוא דכתיב ו'כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך' " ( פסיקתא רבתי, י ו, עמ' 167 ) . כל זאת ללא האבחנה שלפי ההלכה מעשר ראשון אינו ניתן לבורא עולם אלא ללוי, ולוי כמובן טרם נולד אז . על נוהגי הפרשת מעשרות הלכה למעשה בבית ראשון איננו יודעים הרבה . עמוס מזכיר את הרמת המעשרות : "באו בית אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם" ( עמוס ד ג ) . חז"ל פירשו שמדובר בהבאת מעשרות לבתי מקדש נכריים ( ירו', עבודה זרה פ"א ה"א, לט ע"א ) , אבל כפי שנראה להלן הידיעות על הבאת מעשרות למקדש חוזרות גם בימי בית שני, וקרוב להניח שלכך מרמז עמוס . עמוס אף מקשר את המעשרות עם ימי החג במקדשים של ממלכת ישראל ( בית אל וגלגל ) . מכל מקום, עמוס מעיד על העלאת מעשרות בצורה כלשהי, ועל כך שנוהג כזה רווח בחברה היהודית .
|
|