|
|
עמוד:12
ואומנם יעקב רואה ברכה בעמלו ובצדק ראו כמה פרשנים בעושרו של יעקב, כאשר הוא חוזר 17 לארץ, ביטוי לקיום ההבטחה שניתנה לו : בראשית ל', מגבראשית כ"ח, יד וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים וכדברי רד"ק ( ל', מג ) : "ויפרוץ - ענין רבוי הממון, וכן ופרצת ימה ( כ"ח, יד ) כאילו הרכוש פורץ 18 משלח ידו היה ונשאר רעיית צאן הגדר כלומר שלא יכילנו מקום מרובו וזה על דרך ההפלגה" . ודווקא בו הוא ראה ברכה . אכן, גם לאורך כל סיפור המפגש בין יעקב לעשו, סיפור המהווה את שער הכניסה המחודשת של יעקב לארץ, מודגש מאוד היותו של יעקב רועה צאן . כך, במנחה שהוא שולח לעשו : וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו . עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים . גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים פָּרוֹת אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָׂרָה אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם עֲשָׂרָה ( ל"ב, יד - טז ) . כך כאשר הוא מסביר לעשו את הצורך שלו להתנהל לאט : וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי יֹדֵעַכִּי הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן ( ל"ג, יג ) . וכך גם בפסוקי הסיום של סיפור זה, בהגעת יעקב לסוכות : וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת ( ל"ג, יז ) . 17 ראו אבן עזרא בפירושו לפרק כ"ח, יד ; רד"ק בפירושו לבראשית ל', מג . ראו גם גרוסמן ( לעיל, הערה 1 ) , עמ' 292 . 18 וראו בראשית ל', ל, מג ; שמ"א י"ב ; איוב א', י . מסעו של יעקב לחרן - שינוי או המשכיותמ [ 6 ] 12
|
|