|
|
עמוד:11
ממנו . כעת שב יעקב אל הארץ וקונה שדה . . . לשון אחר, כדי שיעקב יהיה מבורך עליו להיות איש שדה, כאחיו עשיו המוכן לברכה מאז ומעולם . אולם נדמה שעיון נוסף ילמד שהשדה המופיעה אצל יעקב לאחר בריחתו אינה באה לסמל שינוי בדרכו או באופיו אלא דווקא המשכיות . ראשית יש לשים לב לעובדה שהכתוב מדגיש שוב ושוב שיעקב ממשיך לאורך כל הדרך, בין בחרן, בין לאחר חזרתו לארץ, להיות מזוהה עם רעיית הצאן . עניין זה בולט כבר בתיאור המפגש הראשון של יעקב עם אנשי חרן : וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר . . . וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ ( כ"ט, ב - י ) . הניגוד בין הפסיביות של רועי הצאן לבין הנמרצות של יעקב, המצטייר כאדם הבקי במלאכה 14 עוד ניכר מאוד שעיקר התרגשותו של יעקב אינה אשר לפניו, בולטת ועולה מהתמונה כולה . מדמותה של רחל כשלעצמה, אלא בעיקר מהעובדה שהיא בתו של לבן . למעשה הכתוב מדגיש בעיקר את העובדה שיעקב מתרגש מראיית הצאן . המשפט "צאן לבן אחי אמו" חוזר פעמיים, לפני ואחרי שיעקב מסיר את האבן מעל הבאר . מחד גיסא, ההתרגשות של יעקב נובעת מכך 15 מאידך שהוא הגיע למשפחת לבן ובכך הוא חווה בעיקר את ממד הבריחה שלו מפני עשו, גיסא, הדגש בעניין הצאן יכול ללמד שיעקב שמח גם על העובדה שאורח חייו כרועה צאן וניסיונו בתחום יכולים להיות לו לעזר . ואומנם, עיקר עיסוקו של יעקב אצל לבן קשור, שוב, לרעיית צאן, וכפי שנאמר במפורש לאורך פרקים ל' - ל"א ובאופן ספציפי בדבריו של יעקב ללבן בגלעד : 16 זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי ( ל"א, לח ) . 14 ראו על כך בהרחבה אצל י' פיינטוך, 'הסולם והבאר - עיון בפרשיות יעקב', מגדים לט ( תשס"ד ) , עמ' 11 - 13 ; גרוסמן ( לעיל, הערה 1 ) , עמ' 207 - 228 . 15 כפי שכבר ציין פוקלמן, 124 . J . P . Fokkelman , Narrative Art In Genesis , Amsterdam 1975, p . שלא כמו י' זקוביץ, יעקב - הסיפור המפתיע של אבי האומה , ירושלים 2012 , עמ' 65 - 66 . ראו כעת דיון בעניין אצל גרוסמן ( לעיל, הערה 1 ) , עמ' 223 - 228 . 16 וראו רמב"ן על בראשית כ"ט, טו ( "וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ" ) : "לא סיפר הכתוב שהיה יעקב עובד אותו . ויתכן כי מעת שאמר וישק את צאן לבן אחי אמו, לא יצא הצאן מידו כי בראותו את רחל כי רועה היא, חמל עליה שלא תשוב לרעות צאן עוד, והיה הוא רועה אותן באהבתו אותה . . . והעבודה מן הסתם היא מרעה הצאן, כי לה היו צריכים ובה היו מדברים" . יוסף מרקוס [ 5 ] 11
|
|