|
|
עמוד:8
נראה שהצדק עם מי שטען שעשו משתקף כאן, ועוד לפני כן בתיאורו הפיזי בלידתו ( כ"ה, כה ) , 4 אולם נדמה שהניגוד בין 'איש שדה' ל'ישב אהלים' אינו כדמות פראית לעומת יעקב 'התם' . המשך ישיר להבדל המוסרי בין הדמויות . זאת אומרת שאף אם יש קשר בין היותו של עשו 5 ובין תכונת הפראיות שבו, קשה למצוא קשר של ממש בין היותו של יעקב 'איש 'איש שדה' 6 תכונת התמימות כשלעצמה אינה קשורה לישיבת תם' ובין היותו 'יושב אוהלים', רועה צאן . 7 לאור זאת נראה שההנגדה בין 'איש השדה' ל'יושב אהלים' רומזת לסיבת אהבתו האוהלים . 4 p ,1994 WBC, TX ,50 - 16 G . J . Wenham , Genesis . 177 ; סרנא ( לעיל, הערה 3 ) , עמ' 180 . ראו כעת גרוסמן ( לעיל, הערה 1 ) , עמ' 57 - 62 ובמקורות שצוינו שם . 5 הספורנו פירש "איש שדה" - "יודע בעבודת האדמה" . כך גם בפירושו של רבנו בחיי לפסוק זה . כך גם כבר תרגם הירונימוס ( agricola = חקלאי . ראו על כך : א"י ברור, '"ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים"', בית מקרא , יז, א ( תשל"ב ) , עמ' 68 - 69 ) . כך גם נקט א' סמט, עיונים בפרשות השבוע - סדרה שנייה , ירושלים תשס"ד, עמ' 118 - 120 . אולם למעשה נראה שאין רמז של ממש לכך שעשו היה חקלאי . השדה משמשת אותו לציד ולא לחקלאות . גם דברי יעקב ( כ"ז, כז ) : "וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַבְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה'" נראים שמכוונים יותר לעשבים וצמחי בר שאותם צרכו חברות של לקטים-ציידים וכדברי רמב"ן בפירושו לבראשית כ"ה, לא : "והיו הבשמים צומחים בארץ ישראל . ועל כן אמר "כריח שדה", כי בעבור היותו איש שדה הריחו בגדיו מהם" . כך אומנם הסיקו מספר חוקרים ופרשנים מודרניים ראו סרנא ( לעיל, הערה 3 ) , עמ' 180 ; בן נון ( לעיל, הערה 1 ) , עמ' 150 ובהערה 54 שם . ראו גם את ההתלבטות בעניין של גרוסמן ( לעיל, הערה 2 ) , עמ' 61 . בכל מקרה, אין ספק שברכת יצחק ליעקב ( בחשבו שהוא עשו ) היא ברכה המיועדת לחקלאי ובוודאי ציפה יצחק שעשו ייעשה עובד אדמה . 6 כך כבר כתב י' צמודי, עיון חוזר במקרא , תל אביב ,1997 עמ' 147 - ,159 הובא אצל סמט ( לעיל, הערה 5 ) , עמ' 120 . סמט עצמו חולק על כך וטוען שההנגדה בין עשו המצטייר כחקלאי ובין יעקב מחזירה אותנו להנגדה בין קין והבל ולהעדפתו של הבל אולם הדברים אינם נראים : רועי צאן במקרא, המזוהים עם הנוודים, אינם בהכרח אנשים ישרים יותר . למעשה, בדרך כלל המציאות היא הפוכה : יושבי המדבריות, הנוודים, הם אלו התוקפים ומזיקים ליושבי הארץ . ממילא מסתבר שהתמימות של יעקב אינה באה לידי ביטוי בהסתגרות ובניתוק מהעולם ( כפי שכתב ונהם [ לעיל, הערה 4 ] עמ' 177 ) , אלא ברמה מוסרית גבוהה יותר . כך כבר פירש מחבר ספר היובלים בכותבו "ויעקב איש תם וישר , ועשו אכזר ואיש שדה ושעיר . ויעקב דר באהלים" ( יט, 14 ) . ראו : כ' ורמן, ספר היובלים , ירושלים תשע"ה, עמ' 322 . ספר היובלים רומז כאן, כך מסתבר, למה שנאמר על איוב ( א, א ) : "וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע" . כך עולה גם מתרגומו של המיוחס ליונתן "וְיַעֲקֹב גְבַר שְׁלִים" . כך גם הסיקו סרנא ( לעיל, הערה 3 ) עמ' 180 ; גרוסמן ( לעיל, הערה 1 ) , עמ' 62 ( וראו שם הערה 43 ) . זה שלא כפי שעולה מפירוש רש"י שכתב : "מי שאינו חריף לרמות קרוי תם" . 7 זה בניגוד לדבריו של גרוסמן ( לעיל, הערה 1 ) , עמ' 61 ( בעקבות E . ASpeiser , Genesis , AB, New York p ,1962 . 195 ) : "תם מציין כאן נטייה אשר מוצאת סיפוק בחיים השקטים של הבית . 'יושב אוהלים' - לא 'נודד אוהלים' אלא יושב בהם - בניגוד לחיים הפראיים של צייד הפרא שבהנהגת אחיו" . אולם הדברים אינם נראים . 'יושב אוהלים' הוא ביטוי חוזר במקרא המציין רועי צאן ואינו מיוחד ליעקב וממילא אין שום הפתעה בכך שלא כתוב 'נודד אוהלים' . רועה צאן אינו יכול לשבת בביתו . ההבדל הוא שמחייתו אינה מהשדה, כמו עשו הצייד . מסעו של יעקב לחרן - שינוי או המשכיותמ [ 2 ] 8
|
|