|
|
עמוד:14
הטמאים ביקשו לעשות את הפסח "בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ( פסוק ט ) . משמעות בקשה 18 זו היא עשיית הפסח יחד עם שאר בני ישראל במועד הקבוע : ארבעה עשר לחודש הראשון . הבנה זו נתמכת בהשוואה בין הצו "בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמֹעֲדוֹ" ( פסוק ג ) ובין בקשת הטמאים להשתתף בעשיית הפסח "בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ( פסוק ט ) . כלומר, הטמאים הדגישו כי הם מבקשים לעשות את הפסח במועד הקבוע שהוזכר 19 תגובה חיובית לבקשה זו משמעה אישור עשיית הפסח במועדו - בארבעה עשר בציווי . לחודש הראשון - גם עבור הטמאים . אך אישור כזה לא ניתן . למעשה הציווי על עשיית פסח שני בארבעה עשר לחודש השני - לא "בְּמֹעֲדוֹ" ולא "בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" - אישר את מה שהניחו הטמאים כהנחה מוסכמת : אין אפשרות לעשות את הפסח בטומאה . כתחליף לפסח שבעשייתו 20 לא היו הטמאים רשאים להשתתף ניתן הציווי על עשיית פסח שני . 21 עם זאת, אי אפשר להפריז בגודל החידוש שבתגובה זו, "חִדוש שאין כמוהו בכל התורה" . 22 מצוות הפסח היא המצווה היחידה בתורה שיש לה זמן קבוע ונקבע לה גם מועד חילופי . 18 על אפשרויות שונות לעשיית הפסח בארבעה עשר לחודש הראשון על אף טומאתם של העושים, ראו : אוצר מפרשי התורה ( לעיל, הערה 3 ) , עמ' 274 - 275 . וראו גם : מושקוביץ ( לעיל, הערה 3 ) , עמ' צט . 19 לדברי מושקוביץ ( לעיל, הערה 3 ) , עמ' ק, אפשר שהטמאים רמזו בתלונתם על כך שהם אינם רוצים בפתרון של דחיית הפסח למועד אחר . לדעתי לא סביר שהטמאים או אדם אחר העלו על דעתם אפשרות של דחיית הפסח למועד אחר, שהרי מועד עשיית הפסח הוא דווקא במועד שבו נעשה במצרים . וראו להלן בסמוך . 20 ראו תיאור בקשתם הדחופה של הטמאים ותשובת הסירוב אצל : אלדד ( לעיל, הערה 14 ) , עמ' 81 - 82 . 21 ארליך ( לעיל, הערה 3 ) , עמ' 254 . S . Chavel , ' The Second Passover , Pilgrimage , and the Centralized Cult ,' Harvard Theological Review , 102,1 ) 2009 ( , p . 2 מציין כי מדובר בחידוש יחידאי לא רק בתנ"ך אלא גם בחוקי המזרח הקדום . 22 ראו : הרב ברויאר ( לעיל, הערה 15 ) , עמ' 105 . אומנם המקרה של שאלה המופנית מן העם אל משה ומשה אינו יודע להשיב ופונה אל ה', וה' מוסיף פרט לחוק או משנה אותו - איננו מקרה יחידאי . מבנה זה מופיע ארבע פעמים בתורה : המקלל - ויקרא כ"ד, י - יד ; פסח שני ; המקושש - במדבר ט"ו, לב - לו ; ובנות צלפחד - שם כ"ז, א - יא . ראו : מילגרום ואבישור ( לעיל, הערה 1 ) , עמ' ,168 שעמדו על המבנה הזהה של ארבעה מקרים אלו . פילון האלכסנדרוני בספרו "על חיי משה", קיבץ את ארבעת הסיפורים הללו יחד . ראו : ס' דניאל-נטף ( עורכת ) , כתבי פילון : כתבים א', ירושלים תשמ"ו, עמ' 203 - 212 . כך גם בתרגום המיוחס ליונתן לויקרא כ"ד, יב : "דין הוא חד מן ארבעתי דינין די עלו קדם משה נבייא ודן יתהון על פום מימרא דלעיל" [ = "זה הוא אחד מִן ארבעה דינים אשר עלו לפני משה הנביא ודן אותם על פי מאמרו של מעלה" ( כתר יונתן שם ) ] . י' זימרן, 'וישמע בקולם' : על שינוי דעת האל בעקבות בקשת האדם , עבודת גמר לקראת התואר מוסמך, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשס"ט, עמ' ,127 מוסיפה שקיים גם דמיון רעיוני בין ארבעה מקרים אלו, בכך שהם מדגישים את מקומה של יוזמת האדם בדין האלוהי . וראו עוד : הרב קופרמן ( לעיל, הערה 10 ) , עמ' רסא - רצח, שמוסיף למקרים אלו את מעשה זמרי ( במדבר כ"ד, כה - כ"ה, ט ) ; ואצל . J . Weingreen , ' The Case of the Daughters of Zelophchad ,' VT16 ) 1966 ( , pp 41 - 19 שראה בארבעה מקרים אלו דגם המלמד על חוקים נוספים . להשוואה והבדלה בין פרשת הפסח פסח כ"קרבן ה'" [ 8 ] 14
|
|