|
|
עמוד:10
6 אם כן, כל עוד לא באו אל הארץ אינם מצווים בהקרבת הפסח, לולי הציווי ( שם י"ג, ה ) . 7 המפורש שנאמר כאן . על פי ביאור זה ניתן להבין את ההדגשה על המקום שבו נאמר ציווי זה : "במדבר סיני", שכן זוהי ההצדקה לקיומו של הציווי . אילו היו בני ישראל באים אל הארץ לא היה צורך בציווי זה, שהרי הציווי על הקרבת פסח לדורות נאמר כבר בשמות י"ב . אך מעתה שומה עלינו להבין : מה נשתנה בין חוק הפסח שבספר שמות ובין חוק הפסח שבספר במדבר ? מדוע בחוק הפסח שבספר שמות נקבע כי "העבֹדה הזאת" תתקיים ב"ארץ הכנעני" בלבד ואילו בספר במדבר מתברר לנו קיומו של ציווי על הקרבת קורבן הפסח טרם הגיעם אל הארץ ? נראה כי בשעה שנאמר הציווי על הפסח בספר שמות, לא היו אמורים בני ישראל לעשות פסח בהיותם בדרך לארץ כנען, אלא לאחר הגיעם אליה בלבד . בתקופה שבין יציאת מצרים ובין ה"שָׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן", השתנה מצבו של העם והוא נדרש לעשות את הפסח במדבר, אף שטרם הגיע לארץ כנען . על האירוע ששינה את מצבו של העם ועל משמעות שינוי זה, אעמוד להלן . על פי עיקרון זה שעשיית הפסח במדבר הייתה חידוש שלא היה ידוע קודם לכן, ניתן להבין את ההדגשה - המיותרת לכאורה - של מקום עשיית הפסח בתיאור הביצוע : "וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמִדְבַּר סִינָי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ( פסוק ה ) . ציון המקום "בְּמִדְבַּר סִינָי" מיותר, שהרי ברור לקורא שבני ישראל 6 כך גם למדו חז"ל : "דתנא דבי ר' ישמעאל : הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם, ופרט לך הכתוב באחד מהן לאחר ירושה וישיבה, אף כל לאחר ירושה וישיבה" ( קידושין לז ע"ב ) . במכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דפסחא בא פרשה יב, מהד' הורוויץ-רבין עמ' 39 , נכתבה הלכה זו ביחס לעשיית הפסח, אך בקצרה : "והיה כי תבאו אל הארץ . תלה הכתוב לעבודה זו מביאתן לארץ ולהלן" . וכן פירש ראב"ע בפירוש הקצר לשמות י"ג, ה : "כי הנה מועד הפסח תלוי בבוא אל הארץ . והטעם, כי אנשי המדבר לא צֻוו לשמור המועדים" . 7 לדברי רמב"ן אין שוני מהותי בין מצוות הפסח בספר שמות למצוות הפסח בספר במדבר, ואם כן יש לשאול : מדוע נצטוו עתה להקריב קורבן פסח, קודם שבאו לארץ ? על כך משיב רמב"ן : "ועכשו רצה הקדוש ברוך הוא וצוה שיעשו אותו, כדי שתהיה זכר גאולתם והנסים שנעשו להם ולאבותיהם נעתק להם מן האבות הרואים ( ע"פ במדבר י"ד, כב ) לבניהם, ובניהם לבניהם, ובניהם לדור אחר ( ע"פ יואל א', ג ) . והנה אמר תחלה "והיה כי תבאו אל הארץ . . . " ( שמות י"ב, כה ) - לומר שאין מצוה זו נוהגת בחוצה לארץ לדורות, ועכשו צוה שינהגו בה במדבר" . לא ברור מדבריו מה נשתנה בין הציווי במצרים שהגביל את מצוות הפסח לארץ ישראל ובין הציווי בספר במדבר שראה ערך בהקרבת הפסח גם במדבר . ייתכן שעל פי התוכנית המקורית בני ישראל היו אמורים להיכנס לארץ כנען לפני החודש הראשון בשנה השנית ולעשות את הפסח בארץ, כפי שמציע מושקוביץ ( לעיל, הערה 3 ) , עמ' צז . וראו גם : הרב י"מ דביר, פירוש הרמב"ן על התורה עם ביאור בית היין , ירושלים תשס"א - תשס"ה, במדבר, עמ' סא . ראב"ע אינו מסביר את פשר השינוי בין הציווי בשמות לציווי בבמדבר אך הוא כותב בפירוש הארוך לשמות י"ב, כה : "שחיטת הפסח תלוייה בארץ . ואל יקשה עליך פסח הר סיני, כי מצוה עליונה היתה" . פסח כ"קרבן ה'" [ 4 ] 10
|
|