|
|
עמוד:9
א . קשיים בפרשת הפסח בספר במדבר הצורך בציווי לעשות את הפסח במדבר השאלה הראשונה המתעוררת בקריאת פרשת הפסח בספר במדבר היא : מדוע יש צורך בציווי על הקרבת קורבן הפסח לאחר שבספר שמות נאמר ציווי על הקרבת הפסח לדורות ? בשמות י"ב, כד נאמר : "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם", ואם כן, הציווי שנאמר "בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" מיותר . על שאלה זו עמדו כמה מפרשני ימי הביניים . רשב"ם לפסוק ב כתב על כך : "לפי שפסח מצרים לא נהג אלא יום אחד ולא היה כשאר קרבנות, עתה, כשנבנה המשכן, הוצרך לצות שיעשוהו כעיקר מצותו לדורות, ולא כפסח מצרים" . לדבריו, עיקר הציווי נועד להבדיל בין 4 לפיכך חג הפסח שנהג במצרים יום אחד בלבד ואילו לדורות הוא מתפרש על שבעה ימים . נצרך ציווי מיוחד להורות על שינוי זה בין חג הפסח שנהג במצרים ובין חג הפסח כפי שהוא עתיד לנהוג מעתה והלאה . דברי רשב"ם קשים, שכן בציווי זה לא נזכר כלל חג של שבעה ימים . אדרבה, אם נבקש לדייק מחוק זה בספר במדבר מה מספר הימים שיש לחגוג את הפסח, התשובה תהיה : יום אחד בלבד, כפסח מצרים ולא כפסח דורות . יתרה מכך, ההבדל בין פסח מצרים ופסח דורות איננו נוגע למצוות הקרבת קורבן הפסח ואכילתו הנוהגות בארבעה עשר בניסן בין הערביים ( הקרבה ) וליל חמישה עשר בניסן ( אכילה ) , אלא למצוות אכילת מצה ואיסור אכילת חמץ ; ואילו בחוק זה לא הוזכרו במפורש מצוות אכילת מצה ואיסור אכילת 5 חמץ . אומנם ראב"ע לבמדבר ח', כו ורמב"ן לפסוק א העירו כי בפרשת הפסח בספר שמות ישנה הסתייגות מהקרבת הפסח לדורות, שמשתמע ממנה שמצווה זו חלה בארץ ישראל בלבד . כך נאמר שם : "וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת" ( שמות י"ב, כה ) , "וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי . . . וְעָבַדְתָּאֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה" 4 בנוסף כותב רשב"ם שפסח מצרים "לא היה כשאר קרבנות" . כוונתו סתומה וניתן היה לפרש שפסח מצרים שונה בזמן אכילתו משאר הקורבנות . אלא שרשב"ם מנגיד את פסח מצרים בפרט זה לפסח דורות, והרי בפרט זה של זמן אכילת הפסח אין שינוי בין פסח מצרים לפסח דורות . ייתכן שכוונת רשב"ם שבפסח מצרים לא הייתה הקטרה וזריקת דם על המזבח, בשונה מפסח דורות . אם כן, רשב"ם מציין שני הבדלים בין פסח מצרים לפסח דורות : פסח מצרים נהג יום אחד בלי חג שבעת ימים בשונה מפסח דורות שנצמד אליו חג שבעת ימים ; ועוד, פסח מצרים לא הוקטר על המזבח ודמו לא נזרק על המשבח, בשונה מפסח דורות . ראו גם בספר קרן שמואל לר' שלמה זלמן אשכנזי, ( פרנקפורט דאודר תפ"ז ) דף נ ע"א שכתב אפשרויות נוספות בביאור דברי רשב"ם . 5 אם כי ייתכן שהם כלולים במשפט "כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ" ( פסוק ג ) . חגי רוזנברג [ 3 ] 9
|
|