|
|
עמוד:8
עוסקות בחוקים - ציווי וביצוע . לעומת זאת הפיסקה האמצעית מתארת דו-שיח בין הטמאים ומשה ואינה מכילה חוקים . במאמר זה אבקש לדון בשאלה האם חוק הפסח הראשון בבמדבר ט' ( פסוקים א - ה ) אינו אלא הקדמה לחוק הפסח השני או שהוא מבטא התייחסות ייחודית לקורבן הפסח שאינה 3 לשם כך אבחן את פרשת הפסח בספר במדבר, אעמוד נמצאת בפרשת הפסח בספר שמות . על מוטיבים ייחודיים המופיעים בה, אצביע על קשיים וחספוסים בפרשה זו ואשווה אותה לפרשת הפסח בספר שמות פרק י"ב . 3 הטענה שחוק הפסח הראשון נכתב כהקדמה לחוק הפסח השני, הוצעה בדרך כלל כפתרון לבעיה הכרונולוגית בספר במדבר : תאריך הציווי על חוק הפסח "בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִא שׁוֹן לֵאמֹר" ( פסוק א ) אינו תואם את הסדר הכרונולוגי של המאורעות, שהרי ספר במדבר פותח בתאריך מאוחר "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר" ( א', א ) . לרוב, הופעל על בעיה זו הכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה" . ראו : ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא סד, מהד' כהנא עמ' 157 ; בבלי פסחים ו ע"ב ; רש"י לפסוק א . גם רמב"ן שמציג בכמה מקומות בפירושו לתורה את גישתו שהתורה כתובה לפי סדר כרונולוגי, מודה שבמקרה כזה שהתאריכים מצוינים במפורש, אין מנוס משימוש בכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה" . ראו רמב"ן לויקרא ט"ז, א - ב ; במדבר ט"ז, א . וראו עוד : י' גוטליב, יש סדר למקרא : חז"ל ופרשני ימי הביניים על מוקדם ומאוחר בתורה , ירושלים - רמת גן תשס"ה, עמ' 22 , 324 - 325 . לתשובות שונות על השאלה מדוע נדחתה פרשת הפסח ממקומה ונכתבה שלא לפי הסדר הכרונולוגי של המאורעות, ראו : אוצר מפרשי התורה במדבר א, ירושלים תשפ"א, עמ' - 266 265 . בהקשר של מאמר זה ראויים לתשומת לב דברי רמב"ן בפירושו לפסוק א : "וטעם האיחור הזה היה, כי כאשר בא הספר הזה הרביעי להזכיר המצוות שנצטוו ישראל במדבר סיני לשעתם, רצה להשלים ענין אהל מועד ותקונו כל ימי המדבר . . . ואחרי כן שב להזכיר אזהרה שהזהיר אותם, שלא ישכחו מצות הפסח" . ניתן להציע, כהוספה על דברי רמב"ן, שלאחר שהסתיים תיאור הקמת המשכן, חנוכתו והקדשת הלוויים לעבודת המשכן, מן הראוי לציין את עשיית הפסח כקורבן הברית המתחדשת סביב המשכן . תודה לד"ר יואב ברזלי על הצעה זו . לעומת זאת, יש שטענו כי פרשה זו נכתבה במקומה . בעיית התאריך המוקדם נפתרת לפי דעה זו באמצעות ההנחה שעיקרה של הפרשה הוא חוק הפסח השני . חוק הפסח הראשון הכתוב בפרשה ושאליו מתייחס התאריך המוקדם, אינו אלא הקדמה שנכתבה לצורך הזכרת הבעיה של האנשים הטמאים שלא יכלו לעשות את הפסח, בעיה שכתוצאה ממנה התחדש חוק הפסח השני . אם כן, מיקום הפרשה נקבע על פי עיקרה והוא חוק הפסח השני שנעשה בארבעה עשר לחודש השני . ראו : אברבנאל לבמדבר פרק ט' ; ליכט ( לעיל, הערה 1 ) , עמ' 2 , 137 ; י"צ מושקוביץ, במדבר ( דעת מקרא ) , ירושלים תשמ"ח, עמ' צו - צז ; ש' פלדמן, 'סדר וטעם בפסוקי התראת מכת בכורות ופרשת החודש', מוריה תלג - תלה, תשע"ט, עמ' תי - תיא . גם א' ארליך, מקרא כפשוטו א', ברלין ,1899 עמ' ,253 כותב בלי להתייחס לבעיית המיקום : "ובאמת אין צורך לדבור הזה כאן בשביל הפסח הקרב במועדו, ולא נזכר כי אם ליתן מקום לומר ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם וגו', שמתוך המאורע ההוא נתגלגל הדבר ונתנו דיני פסח שני" . דיון נוסף על הגישה הרואה בחוק הפסח הראשון הקדמה בלבד לחוק הפסח השני, ראו אצל שבל ( לעיל, הערה 1 ) , עמ' 101 . פסח כ"קרבן ה'" [ 2 ] 8
|
|