|
|
עמוד:10
ת למ ו דם של גא ו נ י ם [ 10 ] הרבה השערות נכתבו בשנים האחרונות על חתימת התלמוד, עריכתו וראשית מסירתו, ולא באתי להוסיף עליהן אלא לנסות לשרטט את גבולות הידע המוצק המצוי בידינו . שרטוטם של גבולות אלה מבהיר מה אנחנו יודעים כיום, אך לא פחות מכך מה איננו יודעים ; מה יכול להיחשב כעובדות ומה ייוותר לעת עתה במרחב ההשערות . * חיבור זה מורכב משני חלקים שונים במהותם . שלושת הפרקים הראשונים של החלק הראשון דנים בשאלות כלליות שהן כעין מבוא לדיונים שבהמשך ( סקירת המחקר, המעבר מתקופת האמוראים לתקופת הגאונים, הגעת התלמוד לתפוצות וסקירה של מבנה הלימודים בישיבות הגאונים ) . שאר הפרקים בחלק זה עוסקים באופי התלמוד שעמד לפני הגאונים ובשאלות הנוגעות להתייחסותם של הגאונים לעניינים טקסטואליים . החלק השני, 'אוסף המקורות', עוסק בכשלוש מאות מקורות מדברי גאונים וראשונים שיש בהם התייחסות לגרסאות התלמוד . חלק זה נועד לקורא שיבקש לבדוק את המקורות עצמם, וכן ללומדים ולחוקרים העוסקים בסוגיה מסוימת . מעבר לפרטי הפרטים הביוגרפיים, הביבליוגרפיים, הפרשניים והטקסטואליים הבאים בחלק זה אנו למדים ממנו על האינטנסיביות של העיסוק בגרסאות התלמוד בסוף תקופת הגאונים . בכל מקום שמופיע הסימן § לפני שם של מסכת או לפני מספר הכוונה היא לסעיף המתאים ב'אוסף המקורות' ( למשל : § שבת צז ע"ב ) . * שתי הערות בנוגע לשני שימושי לשון : ההערה הראשונה קשורה לשימוש בתואר 'גאון' או 'גאונים' בחיבור זה . הכינוי 'תקופת הגאונים' משמש בדרך כלל לתקופה שבין המאה השביעית לבין ראשית המאה האחת עשרה . כפי שנראה להלן, רוב המקורות העוסקים בגרסאות התלמוד הבבלי שהמחבר שלהם ידוע הם מסופה של התקופה, בערך מאמצע המאה התשיעית, ובעיקר משלהי המאה העשירית . מכיוון שלא מעט מן המקורות הם אנונימיים, התעורר הצורך לדבר על 'גאונים' כשם כולל, אם כי סביר להניח שאף מקורות אלה הם מסוף התקופה . ההערה השנייה נוגעת למילים 'גרסאות' ו'נוסחאות' . בתקופת הגאונים הייתה הבחנה בין המונחים הנגזרים מן השורש גר"ס, שציינו טקסט המשונן על פה, לבין מונחים הנובעים מ'נסח' ( 'נוסח', 'נוסחא' וכדומה ) , שציינו טקסט כתוב . הבחנה זו נדונה להלן, בפרק ג . לעומת זאת, בתקופת הראשונים והאחרונים לא הקפידו על הבחנה זו . בחיבור זה נקטתי בדרך כלל את הדרך המאוחרת יותר, ולכן 'חילופי גרסאות' עשויים
|
|