|
|
עמוד:6
את אופני הקיום היהודיים המגוונים . “פנים“ מתמקדת במחשבה יהודית עכשווית המתמודדת עם אתגרי הקיום היהודי בהווה . היא מבקשת להציע לפני הקוראים מחשבה יהודית חדשה, ששורשיה נטועים במורשת היהודית אבל נופה וענפיה ניזונים מההווה . “פנים“ מניחה כי ההווה מציב מכלול של ערכים, נורמות ודפוסי תודעה, המציבים אתגר מרכזי לתרבות היהודית כמסורת חיה . “פנים“ מבקשת ליצור ולעודד שיחה פתוחה, דינמית בין ההווה לבין העבר ובין העבר לבין ההווה . ספרי תת הסדרה יציגו עמדות מורכבות, ביקורתיות ומאתגרות . עניינה של “פנים“ הוא בהעצמת השיח על אודות היהדות והקיום היהודי בעת הזאת . לפיכך היא אינה מחויבת לעמדה או אמונה מסוימת אחת . מחויבותה הבלעדית היא פיתוח שיח פתוח ומאתגר על אודות היהדות במובנה הרחב . “פנים“ מוקדשת לזכרו המבורך של דוד הרטמן, פילוסוף ומחנך, שעמל שנות דור על עיצובה של שפה יהודית מכבדת, רבת פנים שעניינה המרכזי ניסיון מתמשך לחשוב על הקיום היהודי ולעצבו בעת הזאת . * * * הספר שלפנינו זה חושף באומץ ובכאב את שורשי בעיית הכאת נשים בספרות היהודית . המחברת, נעמי גרץ, מאתרת את האלימות הייחודית הזו בליבת הערכים היהודיים, החל מהתנ"ך עצמו ועד להלכות חז"ל ובתי הדין של ימינו . אף שאין בתנ"ך מקרים ספציפיים של הכאת נשים, גרץ קובעת כי המשפחה המקראית הייתה "שכונה שקשה מאוד לגדול בה" . הספר שלפנינו מהווה דוגמה מאתגרת וחשובה ליישום למדנות רבנית וניתוח פמיניסטי בחקר בעיה חברתית אקוטית בת זמננו בתוך הקהילה היהודית . הספר מדגיש את ריבוי הקולות המצויים בספרות הרבנית, מעורר עניין רב, ואף קורא לנו להישיר מבט וליטול אחריות על הטיפול בנושא כאוב זה . ספרה של גרץ מתחיל בטקסטים מקראיים מוקדמים, ומתקדם על ציר הזמן . הוא מראה כי הכאת נשים נובעת, לפחות בחלקה, מאי-השוויון המובנה בנישואים יהודיים קלאסיים, הן מבחינה מטאפורית והן מבחינה משפטית . המחברת גם מוכיחה את ההשפעה העוצמתית של המטפורות התנ"כיות על חוויית החיים של הנשים . על בעלים בתקופת המקרא לא חל איסור להתעלל בנשותיהם מבחינה פסיכולוגית וחברתית, ואפילו לא
|
|