מבוא

עמוד:13

האישה הסופרת מכלל יוצרי התרבות הקנונית . במצב זה נוצר פער בין הדרך שבה האישה תוארה בספרות ובתרבות הפטריארכלית, על סמך האופנים שבהם היא נתפסה בתודעה הגברית, לבין ראייתה האוטונומית את עצמה . כהנא-כרמון הסבירה את הפער הזה באמצעות דימוי כפול : האישה הכותבת מדומה למדוזה ואילו הסופר הגבר מדומה לדג . בעוד שהמדוזה צורתה מעוגלת והיא מתקדמת במים באיטיות, הדג הוא בעל מבנה צר ומוארך, פאלי והידרודינמי, המותאם לאורח חייו כצייד האמור לנוע באמצעות תנועה מהירה במים . אף על פי ששניהם חיים באותה סביבה ימית, וכן ששניהם עוסקים בכתיבה, הם יספרו על חוויות שונות בהתאם לניסיון החיים המגדרי שלהם . אולם בעוד שחוויותיו של הדג הטורף זוכות להערכה רבה על ידי הביקורת ומתקבלות כחוויות מרכזיות, הרי שחוויות המדוזה אינן מוערכות ונדחות כ"חוויות צדדיות, מקריות, 6 מקור האפליה הזו, לדעת כהנא-כרמון, אקראיות ופעוטות ערך" . הוא בנורמות שנקבעו על ידי הדגים והדולפינים, שאינם מסוגלים להבין את חוויית המדוזה ולכן גם לא לכבדה . לטענתה, ההשפעה של יחס כזה על הנשים הסופרות היא הרסנית, שכן הן הפנימו את השיפוט המוטעה כלפיהן ולכן לא סומכות על כוחותיהן, ובהתאם לכך יומרותיהן צנועות . אי אפשר להפריד בין עיצובו של הקול הנשי ביצירה לבין קולה האישי של כהנא-כרמון, שאותו השמיעה בתכיפות במאמרים ובמסות שפרסמה בעיתונות . בגילויי דעת אלה היא ניסחה עמדה ברורה בנוגע למאפייניה הייחודיים של ספרות שנכתבת על ידי נשים . במאמרה "במקהלה ולא במקהלה", למשל, הציגה כהנא-כרמון את עמדתה ביחס לטענת הביקורת כי יצירתה עוסקת ב"פכים הקטנים" של המציאות, ואילו הבעיות הלאומיות והפוליטיות לא תופסות מקום חשוב ביצירתה . על השקפתו של דן מירון, לפיה על היצירה לשקף את הבעיות החברתיות הרחבות ולהגיב עליהן כחלק ממעורבותו של הסופר בבניית תודעת הדור, סוד קסמן 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא