|
|
עמוד:14
14 מנשה כהן סוגיות אופייניות לגיל, הוא מתקשה לעשות זאת מאחר שחסרה רציפות של תחושת עצמיות שאמורה להיבנות במהלך השלבים המוקדמים של חייו . כמו שאי-אפשר לקפוץ מכיתה א' לתיכון, מכיוון שהתפתחות רגשית היא למידה שדורשת עיבוד ואינטגרציה עם חוויות ברצף ההתפתחותי, כך אי-אפשר גם להגיע לתחושת זהות ברורה כשהנפש מעורערת . חוויית ההתפתחות הרגשית של הנפגע היא מקוטעת והסובייקט מתקשה ליצור סדר וקוהרנטיות בחיי הנפש שלו . שושני ( 2005 ) כבר עמד על הסוגיה הזו כשתיאר מה נדרש מילד להורה נרקיסיסט, להיות "ילד גדול" בשירות הנרקיסיסט ( דיון בנושא בספרי מ- 2022 : 22 - 23 ) . לילד שגדל כך אין פניות להכיר את עצמו מחוץ להשגחה הצמודה של הורה נרקיסיסט . הוא לא יודע מי הוא מעבר למה שההורה מכתיב לו . הספר מתאר את התפתחות הבעיה, החל מ"שלב התמימות", שבו הילד מצוי בהשפעתו המוחלטת של ההורה וחי בתום לב, כדרכם של ילדים, כרוך אחריו וקשוב לציפיותיו ; המשך ב"שלב ההתפכחות", שבו הילד מגלה שמשהו לא תקין ביחסים עם ההורה ואולי ההורה עצמו בעייתי ; הוא מגלה דרך הרשתות החברתיות שליחסים שהוא נתון בהם ישנו שם המוכר כנרקיסיזם . כשהוא מתפכח הוא חווה סוג של טראומה נוספת מעצם המודעות לכך שהיה ועודנו לכוד ביחסים מופרעים . השלב הבא הוא פנייה לייעוץ כדי לתקף את הבנתו ואפשר שימשיך משם לטיפול נפשי מתמשך . כשהנפגע נרגע מהסערה הפנימית של הגילוי עולות שאלות הזהות . את השלב הזה כיניתי "חיפוש הזהות", נושא הספר . שאלת הזהות היא כמובן שאלה אוניברסלית, מאז ומתמיד, ברמת היחיד וברמת הקבוצה והקולקטיב . בארצנו, כארץ הגירה, השאלה הזאת מנהלת גם בעת הזאת את השיח ביחסים בין מגזרים שונים בישראל וגם במגזר הערבי, עם חיים בזהות כפולה של ישראלי ופלסטיני . באוכלוסייה היהודית ישנם שסעים ועימותים בשאלת היהדות, עם השאלה הכמעט קמאית "מי הוא יהודי ? " וגם
|
|