גילה אדר: הנשים רוצות בפעילות. האם הן יכולות?

עמוד:10

החברות מוכנות להיות חברות­ועדה מצביעה על כך שהחברות רוצות . מה עוד שידוע שפעילות, חברות בועדה, נעשית על חשבון זמנו הפנוי של האדם . ברצוני להזכיר כאן, שבמחקר הזה, שאני שותפה לו מטעם "המכון לחקר הקיבוץ", שותפה גם חנה לואיס מיזרעאל, מטעם "יד­טבנקין" . כחלק מעבודתה עורכת חנה תצפית על ועדת­המינויים . כידוע, עבודתה של וועדת­המינויים קובעת אילו נשים ) אם בכלל ( תהיינה משולבות בתור מערכת התפקידים . ידוע גם מתור התצפית, שוועדת המינויים מקבלת יותר בקלות סירוב של נשים מאשר סירוב של גברים, מתור מחשבה ­ אולי היא בהריון ולא רוצה לגלות, אולי היא במצב משפחתי כזה או אחר, או קשה לה כי יש לה עכשיו ילד קטן, אז נוותר לה . כולנו מכירים את מערכת הנימוקים הזאת, הנותנת לגיטימציה לסירוב . טענתי בדברי שהנשים רוצות בפעילות . נשאלת השאלה : האם הן יכולות ? בתצפית שערכנו על ועדת­המינויים, ראינו שישנם תחומים מסויימים בהם איו הוועדה פונה כלל אל חברות, למשל ­ ברוב התחומים הכלכליים . זאת מפני שישנם מספיק חברים מעוניינים ובעלי הכשרה מתאימה, לעומת חברות שמעטות מהן בעלות הכשרה מתאימה, והן גם אינן נדחפות . נכון, אמנם, שהנורמה הכללית היא לא להידחף, אר אם מצרפים לזה את חוסר הנסי וו ואת הרמה הנמוכה יותר של בטחון עצמי אצל החברות, אז מובן שהבחורים יעשו זאת . שוחחתי עם חברה שהגיעה להיות גזברית בתנועה ) תפקיד מאד מאד בכיר ( , כשהנסיון הקודם שלה בתפקידים היה בהיותה גזברית הקיבוץ . ) אגב, היא צמחה לגזברות מתור הנהלת­החשבונות . העובדה היא שכ­ * 80 מהאנשים שהם בתפקידים בתעשייה, בכספים, בשיווק ובריכוז­משק, צמחו לתור התפקידים האלה מתור הנהלת החשבונות . ( שאלתי אותה ­'כיצר יתכן שאשר, בעלת יכולת גבוהה כשלר, גם בתחום היחסים הבין­אישיים וגם בנושא הכלכלי, לא הגיעה לריכוז­משק, העמדה הבכירה במערכת הקיבוצית ? 'תשובתה היתר, ­'לא הציעו לי . ' ישנו אבסורד בעובדה שחברות בוועדה היא על חשבון הזמן הפרטי וריכוז­ ועדה נעשה יותר ויותר על חשבון יום­העבורה, אם לוקחים בחשבון את העובדה, שסדר­היום של האשה עמוס יותר מזה של הגבר . ) לא מזמן שמענו מעדה למפרט, שבדקה חלוקת מטלות בתור המשפחה בקיבוץ, ששמונים אחוז מהמטלות עושה האשה ועשרים אחוז עושה הגבר ( ­ הרי לכאורה, מבחינת שיקולי כדאיות, היה כראי לנשים להיבחר לריכוז­וערה ולא להיבחר לחברות­בוועדה . אר זה בדיוק המילכור בו נתונות הנשים ­ רוב הנשים עובדות במקומות עבודה כאלה, שוועדת­המינויים, מתור רצון שלא לערער את המערכת, לא תציע להוציאו משם . אם נבדוק מי הן המזכירות בתנועה הקיבוצית ­ הרי נגלה שחלקו הגדול אינו עובד במערכת השירותים והחינור, והאחרות הן בגיל מבוגר יותר, אלה ש­גמרו" עם החינור . הן הגיעו לשלב שבו אינן רוצות ואינו יכולות עוד לעבוד בחינור והו דורשות לצאת . בשלב זה, ועדת­המינויים פשוט "תופסת אותן", כי "מגיע להן עכשיו משהו", או כי "ער עכשיו הן עשו חיים ועכשיו מגיע להן שתהיינה מזכירות" . 10

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא